שופט בית משפט השלום בירושלים,
ארנון דראל, חייב אתמול (ב', 28.2.11) את קדימה לשלם לליכוד 730,000 שקל - חלקם היחסי של חבריה שהתפלגו מהליכוד בחובות הליכוד ל
בנק הפועלים בגין צ'קים לפרעון.
ערב הבחירות לכנסת ה-16 חתמו כל המועמדים ברשימת הליכוד על התחייבות בלתי חוזרת, לפיה כספי מימון המפלגות המגיעים לליכוד כנגד כל אחד מהם, יועברו לחשבון המפלגה בבנק הפועלים. זאת, עד לפרעון ההלוואה שנטל הליכוד מהבנק. בהסכם נקבע, כי הוא יחול גם על חברי-כנסת שיתפלגו מהליכוד.
בסוף 2005 התפלגו 14 ח"כים מהליכוד, בראשות
אריאל שרון, והקימו את קדימה. באותה עת עמדה יתרת החובה של הליכוד בבנק הפועלים על 4.9 מיליון שקל, וקדימה העבירה לו את חלקה היחסי - 1.7 מיליון שקל.
המחלוקת התעוררה כאשר הליכוד טען, כי בשל פליטת קולמוס לא כלל בחובו לבנק, עליו דיווח לקדימה, צ'קים לפרעון בסך 2.5 מיליון שקל. לטענת הליכוד, זהו חלק מהחוב ולכן על קדימה לשאת בחלקה היחסי (14/40) גם בו. עוד טען הליכוד, כי על קדימה לשאת גם בחלק היחסי של חובותיו לכנסת שעמדו על 19 מיליון שקל - דהיינו 6.8 מיליון שקל.
לגירסת הליכוד, מאחר שמסמך ההתחייבות נגע לתקופת כהונתה של הכנסת ה-16, הרי שהחוב היחסי של קדימה עמד בשורה התחתונה על 1.5 מיליון שקל. הליכוד אף טען, כי הושג בין שני המפלגות הסכם מחייב, לפיו קדימה תחזיר סכום זה, אם כי הוא לא נחתם.
קדימה טענה, כי ההתחייבות נגעה רק לחובות לבנק הפועלים ולא לחוב לכנסת, וכי לא הושג כל הסכם מחייב בין הצדדים. בנוגע לצ'קים לפרעון גרסה קדימה, כי הם אינם חלק מהחוב לבנק הפועלים.
דראל קיבל את תביעת הליכוד רק בנוגע לצ'קים, כאשר קבע כי הם מהווים חלק מהחוב לבנק, שכן אין הבדל בינם לבין קבלת אשראי בנקאי. לעומת זאת קבע דראל, כי לא נחתם הסכם מחייב בין שתי המפלגות, משום שאין עליו חתימות, וכי קדימה אינה חייבת לשלם את חלקה היחסי בחוב לכנסת. דראל העיר, כי אכן מאוחר יותר תוקן החוק ברוח דרישתו של הליכוד, אך לא זה היה המצב המחייב בעת ההתפלגות.
בסיכומו של דבר חייב דראל את קדימה לשלם לליכוד 726,000 בתוספת ריבית והצמדה מיוני 2006, וכן הוצאות בסך 50,000 שקל.
