בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (יום א', 29.6.03) בקשה לאישור תובענה כייצוגית, נגד משרד הדתות, בנוגע לתמיכות המשרד במוסדות תורניים.
השופט יהונתן עדיאל קבע, בין היתר, כי "ספק בעיני אם תובענה ייצוגית היא דרך נאותה לבירורו, כאשר מדובר בתביעה נגד המדינה". כמו כן, לאור הלכת א.ש.ת. העוסקת בהגשת תובענות ייצוגיות מכח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, נקבע כי הבקשה בענייננו אינה עומדת בתנאי התקנה.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד רועי רוזן, טען כולל "שערי שמעון", כי הוא מוסד תורני, כהגדרתו ב"מבחנים לחלוקת תמיכה למוסדות ציבור על-ידי משרד הדתות", שמשרד הדתות חייב על-פי חוק להעביר לו תמיכה, אולם כספים אלה מתעכבים ואינם מועברים באופן סדיר מדי חודש. לפיכך, מבקש הכולל להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית של כל המוסדות הזכאים לתמיכה ולא קיבלו אותה.
השופט יהונתן עדיאל קבע כי בפסק הדין בעניין א.ש.ת. לא נקבעו במדויק גבולותיה החדשים של תקנה 29, הגם שעולה ממנו כי גבולותיה של התקנה רחבים ממה שנקבע בהלכת פרנקישה, אך צרים מגבולותיה של התובענה הייצוגית מודרנית. אולם, הוסיף, הבקשה הנוכחית אינה מצריכה הכרעה בנושא זה, שכן גם לפי הפרשנות המקלה עם המבקשים, אין היא עומדת בתנאי הסף של התקנה.
עדיאל קבע כי "לעניין הסעד ההצהרתי, ספק בעיני אם תובענה ייצוגית היא דרך נאותה לבירורו, כאשר מדובר בתביעה נגד המדינה. שכן חזקה על המדינה שתחיל את קביעתו של בית המשפט על כלל האנשים והגופים במצבו של התובע".
אמנם אין המדינה חסינה מפני תובענות ייצוגיות, אך גם אם מדובר כאן במספר גדול של תובעים, הרי שעדיין מדובר בתובעים שניתן לאתרם בקלות יחסית על-פי מאגרי המידע של המדינה.
עוד נקבע, כי התביעה מתייחסת לעצם הזכות העקרונית לכספי תמיכה וריבית בגין עיכובם, וממילא יהיה על כל תובע פוטנציאלי לנהל הליך נפרד כנגד המדינה באשר לגובה התמיכה המגיעה לו, ולכן מוסד התביעה הייצוגית אינו מתאים לדיון מסוג זה.
לגופו של עניין נקבע כי סיכויי התביעה קלושים מאחר ואין לכולל זכות קנויה לקבלת כספי תמיכה: החוק "אינו מטיל חובה על הממשלה לחלק כספי תמיכה, אלא אך קובע את המסגרת הנורמטיבית על-פיה יש לבצע את החלוקה, במידה ויוחלט להקצות את הכספים... ההחלטה על עצם חלוקת התמיכה ועל שיעורה הנה החלטה מנהלית המסורה לרשות ונמצאת בשיקול דעתה. לאף נתמך אין זכות מוקנית לקבל כספים שאושרו בחוק התקציב, גם לא ציפייה מוגנת לקבלתם".
השופט אף ציין כי המבקש השתהה בבקשתו, מאחר ומדובר בכספים שחולקו כבר לפני 5 שנים, ואינם עומדים עוד לרשות המדינה.
בש"א 5437/01 כולל שערי שמעון נ' מדינת ישראל-משרד הדתות
