בג"ץ דחה (ד', 23.3.11) עתירה נגד מינויו של הרב רפי פרץ לרב הראשי לצה"ל. העתירה הוגשה בידי אימהות של שני לוחמים ביחידת החילוץ של חיל האוויר, שנהרגו בתאונה במסוק עליו פיקד הרב פרץ (טייס בהכשרתו) בשנת 1992.
גיל סוריאנו ואסף נוסבאום נהרגו במהלך אימון בשימוש במנוף הצלה במסוק יסעור. כבל המנוף נקרע בפתאומיות והשניים נפלו מגובה של כ-15 מטר. הרב פרץ הזעיק מסוק חילוץ, שני הבקרים - חובשים מוסמכים - טיפלו בלוחמים, אך בבית החולים סורוקה נקבע מותם.
חיל האוויר וצה"ל ערכו שלוש בדיקות של נסיבות התאונה, ובמקביל נערכה חקירה של הפרקליט הצבאי הראשי. בכולן לא נמצא פגם בהתנהלותו של הרב פרץ. לאחר עתירה לבג"ץ, הקים שר הביטחון ועדה בראשות השופט בדימוס
אליהו וינוגרד, שהתייחסה במסקנותיה גם לרב פרץ.
הוועדה הסכימה עם הרב פרץ, שלא היה עליו לעזוב את ההגאים ולגשת אל הפצועים, בשל הסכנה לביטחון המסוק. ואולם, היא מתחה ביקורת על כך שלא שיגר למקום את הנווט, שבהיותו קצין אמור היה להימצא במקום ההתרחשות המרכזי. בעקבות זאת, העיר מפקד חיל האוויר לרב פרץ. על סמך אירועים אלו, ביקשו אמותיהם של שני החללים - לאה צוריאנו ומאיה נוסבאום - מבג"ץ לפסול את מינויו של הרב פרץ.
לא נפל פגם
השופט
ניל הנדל קבע, כי לא נפל פגם בשיקול דעתם של שר הביטחון,
אהוד ברק, והרמטכ"ל הקודם,
גבי אשכנזי, בהחלטתם של מינויו של הרב פרץ. לדבריו, הם שקלו את אופיו, כישוריו, תרומתו בעבר ויכולתו למלא את התפקיד בעתיד, ואף הביאו בחשבון את ההערה שקיבל לפני כמעט שני עשורים. בכך, לא נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט.
הנדל מדגיש, כי הרב פרץ אינו נושא באחריות כלשהי למותם של שני הלוחמים, וקיימת ודאות כמעט מוחלטת, כי גם אם החילוץ היה מתבצע מוקדם יותר וגם אם קצין היה מפקח על פעולת החובשים, לא היו השניים נותרים בחיים.
ברמה העקרונית, מתווה הנדל את המסלול לבחירת סבירות מינויו לתפקיד בכיר של מי שכשל בעבר. ראשית, יש לבחון את מהות התפקיד המיועד ו"ככל שהתפקיד רם יותר, כך עליו לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר".
אין יסוד פלילי נפשי למחדל
שנית, יש לבחון את אופי הכשל. במקרה שלפנינו, אומר הנדל, "מחדלו של משיב 4 [הרב פרץ] הוא מעין אתי, לא פלילי ואף לא מתגבש כדי עוולה בדין האזרחי. מעשיו ומחדליו אינם מלווים ביסוד נפשי פלילי כלשהו. זוהי נקודה חשובה.
"נקבע כי נתקבלה על ידו 'החלטה מוטעית לחלוטין', אך זאת בשטח, בתנאים קשים. במסגרת התייחסותו לאחריות אישית, דוח וינוגרד בחר שלא להעמיד לדין פלילי או משמעתי את משיב 4 ואף לא המליץ לנזוף בו ברמה האדמניסטרטיבית. למעשה, בשורת הדין לא ניתנה כל החלטה אופרטיבית לגביו אלא ביקורת כלפי התנהגותו גם על-מנת להפיק לקחים בעתיד".
לא מעד בהמשך הדרך
שלישית, יש לבחון את פרק הזמן שחלף. עברו 18 שנים מאז התאונה, ובמהלכן פעל הרב פרץ למען החברה בכלל והתמקצע בתחום הדת בפרט. הוא קיבל על עצמו תפקידים חדשים בצבא ומחוצה לו והצליח בהם, ולא מעד באף אחד מהם.
בשולי פסק הדין מביע הנדל צער על כך שאשכנזי לא נענה להמלצת בג"ץ, במהלך הדיון בעתירה, לשמוע את האימהות. אומנם הוא לא היה חייב לעשות זאת, מציין הנדל, אך "אפשר ועתירה זו לא הייתה באה לעולם לו הצבא היה נכון להסכית ולשמוע את רחשי ליבן בכל הקשור למות יקיריהן. אכן, בנסיבות העניין, השיח התקשורתי בין הצדדים חשוב כשלעצמו".
בנקודה זו מוסיף השופט
עוזי פוגלמן: "מקומן המיוחד של המשפחות השכולות בחברה הישראלית, והקורבן שהקריבו, מעניקים משקל מיוחד לשיקול בדבר חובת ההגינות ולשיקול הנוגע לאמון הציבור, ומצדיקים בחינה קפדנית של בקשתם של הורים שכולים להישמע". הדבר מחויב ביתר שאת, הוא מוסיף, דווקא כאשר מדובר בחלל תאונה.
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
