מחקר חדש קובע כי תסמונת דום נשימה בשינה עלולה להיות הסיבה הסמויה ליקיצות ומתן שתן תכוף בלילה במטופלים רבים בעלי הגדלה שפירה של הערמונית. המחקר, אשר נערך על-ידי צוות חוקרים מהמחלקה לרפואת משפחה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תומך בהשערה שמטופלים שנחשבו כסובלים מיקיצות ליליות לצורך מתן שתן, התעוררו למעשה מדום נשימה ורק אז נתנו שתן.
המחקר, שפורסם בימים אלה במגזין ”Journal of the American Board of Family Medicine", מצא כי יותר ממחצית (57.8%) מן המטופלים בעלי ערמונית מוגדלת עשויים לסבול מהפרעת שינה, וכי היקיצות הליליות שהמטופלים מקשרים לצורך מתן שתן, עלולות בעצם לנבוע מהפרעת השינה שלהם.
יקיצה לילית לצורך מתן שתן, הידועה כ-“Nocturnia”, היא תסמין נפוץ של הגדלה שפירה של הערמונית. דום נשימה חסימתי הוא הפרעת שינה המאופיינת בנחירות, בעדויות לדום נשימה, בעייפות ובישנוניות בשעות הבוקר ובמהלך היום.
המחקר השווה גברים בין הגילאים 55 ל-75 שנבחרו באקראי מתוך מרפאות לטיפול ראשוני, שאובחנו כבעלי הגדלה שפירה של הערמונית ואשר דיווחו על הטלת שתן פעם אחת לפחות בלילה. קבוצת הביקורת לא סבלה מהגדלה שפירה של הערמונית וחבריה התעוררו לפחות פעם אחת בלילה. בנוסף, נמצא כי בהשוואה עם קבוצת הביקורת, מספר גדול משמעותית של מטופלים בעלי הגדלה שפירה של הערמונית (BPE) נמצאים בסיכון גבוה לדום נשימה חסימתי (OSA), מה שעלול להיות הסיבה ליקיצות הליליות ומתן השתן שלהם.
ד"ר הווארד טנדטר, מעורכי המחקר: "אם יקיצה לילית תכופה לצורך מתן שתן במטופלים בעלי הגדלה שפירה של הערמונית היא למעשה הפרעת שינה שהייתה קיימת עוד קודם לכן, ניתן כעת לטפל בזאת ולעזור לשפר את איכות חייהם של המטופלים". כמו-כן הוא ממליץ כי רופאים המבצעים מעקב אחר מטופלים עם הגדלה שפירה של הערמונית אשר מדווחים על יקיצות מרובות מהשינה לצורך הטלת שתן, צריכים לחשוד בדום נשימה חסימתי כגורם אפשרי ועל המטופלים להיבדק ולקבל טיפול בהתאם.
מלבד ד"ר טנדטר, כלל צוות המחקר את ד"ר סמי גנדלר, ד"ר יעקב דרייהר ואת ד"ר אריאל טרסיוק. "תוצאות המחקר תמכו בהנחה שמטופלים מטילים שתן בעת יקיצה, גם אם זאת לא הסיבה להתעוררות שלהם. מטופלים בעלי ערמונית מוגדלת הסובלים מיקיצות ליליות מרובות עשויים להיות בעלי הפרעת שינה, הגורמת להם להתעורר משנתם ומתן השתן בזמן העוררות הוא רק מקרי", מסביר ד"ר טנדטר. לדבריו, אפילו בקרב מטופלים בעלי סיבות רפואיות מוגדרות היטב ליקיצות התכופות לצורך מתן השתן, הפרעות שינה עדיין עשויות להיות הגורם לרוב היקיצות משינה. לכן, האבחנה של הפרעת שינה צריכה להישקל היטב בכל עת שמטופל מדווח על יקיצות תדירות משינה לצורך הטלת שתן מאחר שהבעיה ניתנת לטיפול.
