שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
צילה צפת, קובעת (ב', 21.3.11), כי אין לאפשר לאב להעיד בווידאו קונפרנס מחו"ל בתביעתו להשבת ילדיו לארץ מושבו.
בני זוג אזרחי ישראל יצאו בשנת 2007 לספרד בניסיון להתגורר בה. כעבור שנתיים פרץ ביניהם סכסוך, ובמאי 2010 שבה האישה ארצה עם שני ילדיהם. בפברואר השנה ביקש האב להורות על השבתם לספרד, על-פי אמנת האג העוסקת בהעברת ילדים בין מדינות.
האב ביקש לאפשר לו למסור את עדותו בווידאו קונפרנס, משני נימוקים: עליו להשלים את הליכי התיישבותו בספרד במועד בו עליו להגיע ארצה למתן העדות; וחשש שאשתו תוציא צו לעיכוב יציאתו מהארץ. בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה, וצפת דחתה את ערעורו של האב.
צפת מציינת, כי הכללים למסירת עדות בווידאו קונפרנס טרם הוסדרו בחקיקה, וכי להליך זה יש חיסרון משמעותי בדמות היעדר יכולת של בית המשפט להתרשם מהעד בצורה בלתי אמצעית. לדבריה, הפסיקה קבעה שלושה תנאים בהם תאושר עדות כזאת: על המבקש להוכיח שבקשתו נעשתה
בתום לב; העדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; קיימת סיבה טובה המונעת את הגעת העד לחקירה בבית המשפט.
אמנת האג קובעת נהלים לשמיעת עדויות כאשר ההורים נמצאים במדינות שונות, אך צפת מדגישה שאין הם חלים על מקרה בו ההורה בוחר מיוזמתו שלא להגיע לעדות במדינה האחרת.
צפת דחתה את נימוקיו של האב לאחר שקבעה, כי אין כל מניעה שייצא מספרד וישוב אליה להשלמת ההליכים. עוד נקבע, החשש מפני צו עיכוב יציאה מהארץ אינו מהווה עילה להימנעות מהגעה לעדות, וזכותה של האם לנקוט בהליכים שימנעו את עיגונה לאחר שהגישה תביעת גירושין. יתרה מזאת: מאחר שגם הבעל מעוניין בגירושין, הוא יכול לעשות זאת בארץ וכך יתייתר חששו.