היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, מבטיח לפרסם בחודש מאי מסקנות של ועדה שמינה לעניין הקמת גוף מפקח על הפרקליטות. בוועדה שמונה חברים והיא הוקמה בשבוע האחרון, ערב דיון בוועדת הכנסת לביקורת המדינה בשתי הצעות לסדר היום בסוגייה.
הוועדה לביקורת המדינה אמורה לדון (ד', 30.3.11) בהצעותיהם של ח"כ
אורי אריאל וח"כ ע'אלב מג'אדלה, והיו"ר
יואל חסון זימן שורה של אורחים ומומחים ממשרד
מבקר המדינה, משרד המשפטים, התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה וגופים נוספים. ואולם, וינשטיין לוחץ לדחות את הדיון עד להגשת מסקנות הוועדה שהקים. חסון טרם החליט האם להיענות לבקשה.
שר המשפטים,
יעקב נאמן, הבטיח גם הוא להקים גוף חיצוני שיפקח על הפרקליטות, אך טרם קידם את הנושא. בפרקליטות עצמה קיימת כמובן התנגדות למהלך כזה. פרקליט המדינה,
משה לדור, אמר לאחרונה: "לעיתים, כאשר אנחנו מטפלים בנושא כלשהו יש איזושהי 'שריטה'. לרוב הנושא מנופח שלא כצורך על-ידי הסיקור, והופך למועצם ומופרך לחלוטין". לעומתו אמר וינשטיין, שבא מן המגזר הפרטי, שיש לקדם את הנושא כדי להגביר את אמון הציבור בפרקליטות.
אולם בציבור ובכנסת הולכים וגוברים הקולות להקים גוף מפקח, לאור שורה של מחדלים שהתגלו בשנים האחרונות בעבודת הפרקליטות. מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, מתח ביקורת קשה על תפקודה בפרשת האזנות הסתר לשר לשעבר
חיים רמון, אך למרות זאת קודמה התובעת בתיק, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, ומונתה לפרקליטת מחוז תל אביב במקום רות דוד שאף היא פעלה באופן לקוי בתיק זה בתפקידה כפרקליטת המחוז. ביקורת נוספת נמתחת על ריבוי הסדרי הטיעון שעורכת הפרקליטות ועל כך שבמקרים רבים הם מקלים מאוד עם העבריינים, הן בחומרת העבירות והן בחומרת הענישה.
קרוב לוודאי שהוועדה שהקים וינשטיין לא תניח את דעתם של דורשי הקמת הגוף, שכן מדובר בוועדה פנימית - כך שלמעשה חבריה דנים בשאלה האם יש לפקח עליהם עצמם ועל עמיתיהם. עם חבריה נמנים: המשנה לפרקליט המדינה, יהושע למברגר, ועוזרו של היועץ, רז ניזרי. ככל הנראה תמליץ הוועדה להקים גוף פנימי במשרד המשפטים, וכאמור ספק אם יהיה בכך כדי להבטיח ביקורת אמיתית ומשמעותית על עבודת הפרקליטות.
כאשר הוחלט להקים גוף שיפקח במידה מסוימת על עבודת השופטים, בדמות נציב תלונות הציבור על שופטים, נעשתה הקמתו מכוח חקיקה של הכנסת. בלשכתו של וינשטיין סבורים שזה צריך להיות המודל שישמש לפיקוח על הפרקליטות, וזאת למרות ההבדל המובנה בין העצמאות שיש להעניק לשופטים לבין היותם של הפרקליטים עובדי מדינה מן השורה. כמו-כן מתעלמת לשכתו של וינשטיין מן הביקורת הציבורית הנמתחת גם על נציבות התלונות על השופטים, הפועלת במסגרת משרד המשפטים ובראשה עומדים שופטים בדימוס.