עו"ד יוסי כהן הגיש עתירה לבית המשפט, בבקשה להורות למדינה וליועץ המשפטי לממשלה להשיב, מדוע לא יוגש כתב אישום כנגד גרושתו, עו"ד איריס עבודי.
העתירה הוגשה היום (1.2.01).
העתירה נובעת מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד את גרושתו, עו"ד איריס עבודי, בחשד לגניבה באמצעות כרטיס האשראי של עו"ד יוסי כהן, ובחשד לזיוף פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב.
עו"ד עבודי מכהנת בתפקיד רשמת בית משפט ויו"ר לישכת ההוצאה לפועל. בעבר שימשה עוזרת מחקר של השופט בית המשפט העליון יעקב קדמי.
כיצד יתכן שאדם אשר זייף פסק דין של בית הדין הרבני, יישב כרשם באותה מערכת משפטית? זוהי השאלה שמעלה עו"ד יוסי כהן בעתירתו לבג"צ, בה הוא מבקש להפוך את החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד אותה לדין. הרשעה בגין עבירה זו, ובעבירה של גניבה מכרטיס אשראי אשר עולה אף היא מן העתירה, יובילו - כך לפי עו"ד כהן, לביטול מינויה כרשמת בבית משפט השלום.
בני הזוג כהן התגרשו באוקטובר 1996, בהסכמה. נכרת ביניהם הסכם יחסי ממון וגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין האזורי בתל אביב. נקבע בו במפורש, כי כל צד יקבל את חשבונות הבנק והקרנות הרשומות על-שמו ולא תהיה לו כל טענה כלפי הצד השני. ההסכם הודפס ונוסח על-ידי עו"ד עבודי, ואושר על-ידי עו"ד יוסי כהן. מאוחר יותר, על-פי עתירתו של עו"ד יוסי כהן, שינתה בו עו"ד עבודי תניות שונות לטובתה האישית, החתימה את המסמך המזוייף עם חותמת "העתק מתאים למקור", והגישה אותו להוצאה לפועל לצורך ביצועו.
בנוסף, עולה מן העתירה כי בשנה שלאחר הגירושין, המשיכה עו"ד עבודי להשתמש בכרטיס האשראי של עו"ד יוסי כהן. השימוש נעשה לצורך רכישת מוצרי מותרות שונים לעצמה, בסכום של 6742 ש"ח, ללא ידיעת העותר. עו"ד עבודי טענה, כי חשבה שמדובר בחשבון משותף, דבר שלא מנע ממנה בהמשך להגיש בקשה לעיקול כספים מאותו החשבון.
בגין אלו הגיש עו"ד כהן תלונה למשטרת ישראל, שהמליצה על העמדתה לדין של עו"ד עבודי. בקשה שזו הגישה ליועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש נגדה כתב אישום, נדחתה. למרות זאת חלף שמן רב מאז הגשת התלונה מבלי שנעשה דבר. פניה של עו"ד כהן לפרקליטות מחוז תל אביב העלתה כי הנושא "בטיפול", ולאחר זמן רב נאמר לו על-ידי פרקליטה מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ש"העניין יוסדר תוך זמן קצר".
למרות זאת, עו"ד עבודי לא הועמדה לדין, על-פי החלטת הפרקליטות. עו"ד כהן עתר לבג"צ כנגד ההחלטה, והנושא הועבר לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, שהחליט גם הוא שלא להעמיד לדין, אלא רק לשגר "אזהרה צופה פני עתיד" בסוגיית זיוף פסק הדין. לדבריו, לאחר תהליך ארוך, שבראשיתו הוחלט לדחות את העתירה בגין העדר עניין לציבור, ובהמשכו בגין "העדר אשמה", החליט שלא להתערב. מכאן עתירתו של עו"ד כהן.
