היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שלח לקראת סוף השבוע מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון, בו הוא עומד על הקריטריונים והנוהג בעניין שחרור אסירים פלשתיניים, כפי שאלה עולים מפסיקת בתי המשפט, לאורך השנים.
בין השאר, כותב רובינשטיין, כי יש לקבוע קריטריונים ברורים לשחרור האסירים, על-מנת שניתן יהיה לבחון את סבירות ההחלטה, ושזו לא תהא שרירותית.
היועץ אף כותב, כי נהוג לפרסם 48 שעות מראש את שמות האסירים העתידים להשתחרר, על-מנת לאפשר למי שעשוי להיפגע מן ההחלטה, להשיג עליה בפני בג"צ.
בשנת 1999, עתר מטה מותקפי הטרור לבג"צ, בדרישה לפרסם שמות האסירים העתידים להשתחרר מכח הסכמי הביניים ו'מיזכר שארם'. בג"צ דחה העתירה, תוך שהוא מציע למדינה לבחון את הפן העקרוני של הסוגיה, וציין כי "דומה כי היערכות נאותה לקראת ביצועו של השלב הבא עשויה לאפשר פירסום מוקדם של שמות האסירים המועמדים לשחרור מבלי להסתכן, עקב כך, בסיכול יכולתה של הממשלה לקיים את התחייבותה".
עוד מציין רובינשטיין, כי יש לבחון היטב, האם בין המועמדים לשחרור, לא מצויים אסירים שכבר שוחררו מהכלא בעבר, אך 'חזרו לסורם' ונעצרו מחדש.
בעבר הוגשו עתירות רבות נגד החלטות ממשלה שעניינן שחרור אסירים, בעיקר מצד משפחות שכולות ומטה נפגעי הטרור. בדרך-כלל, קבע בג"צ, כי "ההחלטה בדבר שחרור האסירים הוא ממרכיבי הסכם מדיני מובהק שהמדינה צד לה", ולכן "בית משפט זה לא יזקק לעתירות הנוגעות להסכמים מדיניים מעין אלה, באשר נושאים אלה הם בסמכות של רשות אחרת".
בג"צ אף נמנע בעבר מלדון בסירובה של הממשלה להתנות שחרור אסירים, בקיום ההתחייבויות ההדדיות על-ידי הפלשתינים, בטענה כי גם זו שאלה מדינית.
בישראל עצורים כ-6000 עצורים ביטחוניים, 2048 מהם נעצרו לאחר מבצע 'חומת מגן'. מחר תדון הממשלה ברשימת האסירים, שיגבשו ראש הממשלה שרון וראש השב"כ דיכטר, הצפויה להכיל 100-200 אסירים, לעומת 400 שהרשות דורשת לשחרר.
במשרד המשפטים סירבו להתייחס לנושא.
