נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, מותח ביקורת קשה על ריבוי עסקות הטיעון ועל חובתם של השופטים לאשר אותן בצורה אוטומטית למעשה.

במאמר המתפרסם בגליון אפריל של "עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין, מזכיר שמגר שעסקות הטיעון באו לעולם כחריג ונועדו בעיקר למקרים בהם היה ספק בעיני התביעה באשמתו של הנאשם, או כאשר הלה ביקש לקבל הקלה תמורת הודאתו.

ואולם, מוסיף שמגר, בשנים האחרונות זוהי "תופעה החובקת את רוב ההליכים הפליליים", וכך יכולות הפרקליטות והמשטרה לטעון שסיימו את הטיפול ברוב ההליכים. מדובר ב"מטרה סטטיסטית", קובע שמגר, אשר הביאה לכך ש"מטרתם של ההליכים הפליליים שונתה מעיקרה".

הוא מוסיף: "לא ראיתי פגם בהפעלת דרך דיונית זו במקרים מיוחדים ויוצאי דופן. אולם כאשר אנו עומדים מול סחף כולל בדרך הטיפול באישומים פליליים, והמדינה המירה את הענישה אשר צריכה להיות מודרכת על-ידי האינטרס הציבורי, לפי מדיניות שנועדה לשרש תופעות נלוזות מסוימות, במשא-ומתן, אין לי אלא להסתייג מן הדרך האמורה".

שמגר מוסיף, כי הוא מסתייג גם מן המדיניות - הנובעת מפסיקת בית המשפט העליון - ולפיה נמנע מבתי המשפט להעיר הערה כלשהי על אופיה ופרטיה של עסקת טיעון "והסוגרת מראש כל אפשרות של הרהור וערעור" מצידם של השופטים.

לדעת שמגר, מצב זה עלול להביא לכך שבתי המשפט לא ימלאו את תפקידם המרכזי בתחום הפלילי - ייצוג האינטרס הציבורי. "כפי שנאשם ראוי להגנה דיונית גם כאשר עבריינותו מוכחת, כך גם קורבן העבירה הפוטנציאלי מן השורה זכאי להגנה. לא ניתן להושיט הגנה אם ההליך הפלילי הופך לנתון סטטיסטי גרידא".
שמגר מוסיף ומזהיר, כי קיימות תופעות פליליות שטיפול מהיר מדי בהן דווקא תורם לריבויין ולהישנותן.

שמגר ממשיך בביקורת קשה: "אני גם מסתייג ממצב אשר בו בית המשפט הופך לחסר יכולת להביע את דעתו בעניין פלילי... בית המשפט הופך לבובה אילמת וחסרת השפעה, ואחד תפקידו - והוא לאשר את כל מה שהוסכם על-ידי הצדדים למשפט". כאשר בית המשפט אינו יכול אפילו לגזור את העונש, קובע שמגר, הרי ששתיקתו שוות משמעות לביטול מעמדו השיפוטי.

לסיכום אומר שמגר, כי רק במקרים יוצאי דופן יש מקום למו"מ בין התביעה להגנה, ובכל מקרה - על בית המשפט להזהיר שהוא אינו קשור להסכמים כלשהם. "עליו להשמיע את דעתו במקרה ראוי, ואל לערכאת הערעור [ביהמ"ש העליון - א.ל] לקבל זאת כהתנכרות מעסקה שלא נועדה אלא לצורכי הסטטיסטיקה. ההליך הפלילי נועד להגנת הציבור. בית המשפט מוסמך להביע דעתו בתחום זה".