קיימת ירידה בגיוס הכספים של <br>המגזר העסקי מול גידול בקרנות הנאמנות

בשנת 2002 גייס המגזר העסקי 1.410 מיליארד שקלים במניות ובניירות ערך המירים, ירידה של 50% בהשוואה לסכום שגויס בשנה שעברה, שעמד על 2.844 מיליארד שקל.

ירידה משמעותית, אם כי בשיעור נמוך יותר, ניכרה בסכומים שגויסו באמצעות אגרות חוב, מ-2.666 מיליארד ש"ח אשתקד ל-2.207 מיליארד שקל השנה - ירידה של 17%.

כמו-כן, גייס המגזר העסקי סכום של כ-559 מיליון ש"ח באמצעות מימוש כתבי אופציה, גידול חד של 72% בהשוואה ל-325 מיליון שקל בשנה הקודמת.

בסך הכל גייס המגזר העסקי בשנה שעברה 4.176 מיליארד ש"ח, בהשוואה ל-5.835 מיליארד ש"ח בשנה שקדמה לה. כך עולה מקריאת הדו"ח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2002, המתפרסם השבוע.

בשנה שעברה נמשכה מגמת הגידול במספר קרנות הנאמנות הפועלות בישראל. מספרן הסתכם בסוף השנה ב-587, עלייה של קרוב ל-11%
בהשוואה למספרן בשנת 2001 (529). בחמש השנים האחרונות גדל מספר הקרנות בשיעור מצטבר של 67%.

מתוך 587 הקרנות, 326 מצויות בשליטת קבוצות בנקאיות (56%), עלייה של 3% בהשוואה לשנה שעברה. גידול זה הוא שינוי במגמה שהחלה באמצע שנות ה-90' והתבטאה בירידה בשיעור הקרנות שבשליטת הקבוצות הבנקאיות בכלל הקרנות, מ-61% לפני כ-5 שנים ועד ל-53% בשנת 2001.

הגשת כתבי אישום - בשנת 2002 הוגשו עשרה כתבי אישום בעקבות חקירות שניהלה מחלקת החקירות של הרשות. בסוף השנה היו תלויים בבתי המשפט 35 תיקים פליליים בערכאה ראשונה. שבעה תיקים פליליים תלויים ועומדים בערכאות ערעור, מהם בקשת רשות ערעור פלילי אחת שהוגשה לבית המשפט העליון השנה.

ארבעה ערעורים פליליים הוגשו השנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. שני ערעורים הוגשו על-ידי המדינה על קולת העונש, ושניים הוגשו על-ידי הנאשמים על ההרשעה ועל חומרת העונש.

עלייה בתחום ההנפקות - לרשות ניירות ערך הוגשו 59 בקשות לקבלת היתרים לפרסום תשקיף - 13% לעומת הנתון המקביל בשנת 2001 (52 בקשות). בסך הכל, ניתנו ב-2002 45 היתרים לפרסום תשקיף לעומת 33 בשנת 2001, עלייה של 36%. ניתנו שבעה היתרים להנפקות ראשונות (IPO), לעומת 6 בשנה הקודמת.

ועדת האוזר, שנתמנתה לבחינת נושא הסדרת פעילותם של עושי שוק בניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל, הגישה בסוף השנה שעברה את המלצותיה ליו"ר רשות ניירות ערך.

הוועדה התבקשה, בין השאר, לבחון את תרומתם האפשרית של עושי שוק לשכלול השוק, את החובות והזכויות שמן הראוי לקבוע לעושי שוק וכללים רצויים לפעילותם. כמו-כן, התבקשה הוועדה לבחון את השאלה האם יש מקום לעשיית שוק וולונטרית בשוק ההון בישראל.

בהתחשב בשיטת המסחר בבורסה, בגודלו של שוק ההון בישראל וברמת הסחירות בו, הוועדה הגיעה למסקנה כי שילוב עושי שוק במסגרת שיטת המסחר הקיימת בבורסה עשוי להוות אמצעי חשוב לשיפור נזילות המסחר בבורסה בתל-אביב.

ועדה נוספת, בראשות עו"ד רובי בכר, שמונתה במשותף על-ידי יו"ר הרשות והממונה על שוק ההון, בוחנת בימים אלה מתכונת לתשקיף אג"ח, שבו יכללו כל הפרטים שגילויים נדרש לשם גיוס אשראי מן הציבור.

כמו כן, נתבקשה הוועדה לבחון האם יש להבדיל בין הפרטים הנדרשים בתשקיף הצעת אג"ח לזמן ארוך (שמועד פדיונם עולה על שנה) לבין הפרטים הנדרשים בתשקיף הצעת ניירות ערך מסחריים (שמועד פדיונם אינו עולה על שנה).

במהלך שנת 2002 בוצעו פעולות רבות לקידום פרויקט מגנ"א (מערכת גילוי נאות אלקטרונית) והושלמו שלבי האפיון, פיתוח תוכנה, רכש והתקנה של חומרה וציוד תקשורת, בניית מערך אבטחת המידע ובדיקתו, הקמת אתר משני ובדיקות איכות וביצועים.

במקביל, השלימה הרשות את הגדרת טפסי הדיווח המתאימים שישמשו את הגורמים המדווחים. במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר התבצע שלב של ניסוי מערכתי (pilot) ובדיקה כוללת של המערכת עם 50 חברות מתנדבות שהפעילו את המערכת באופן מלא.

הפרויקט הוא מהמתקדמים מסוגו בעולם, והוא מושתת על הטכנולוגיות העדכניות והמתקדמות ביותר. מסגרתו ניתנים בפתרונות טכנולוגיים לשאלות סבוכות ובהן זיהוי חד ערכי של המדווחים ואבטחת מידע.

פיתוח המערכת הממוחשבת עבור החברות הציבוריות הסתיים, לפי תכנית העבודה, במהלך המחצית השנייה של שנת 2002. השלמת המערכת עבור שאר המדווחים (מנהלי קרנות נאמנות, חברות ניהול תיקים וחברות יעוץ ונאמנים), תתבצע במהלך שנת 2003, לאחר סיום הליכי החקיקה.

בתחום החקיקה קודמו בין השאר התיקונים העוסקים בהצבת את הבסיס המשפטי למעבר מדיווח בנייר לדיווח אלקטרוני בכל סוגי הדיווחים שיש לפרסם או להגיש לפי החוק והעמדת הדיווחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הרשות; בהסדרת דיווח בדוח הדירקטוריון על חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם בדוח הדירקטוריון; במתן האפשרות לתאגיד מדווח לצרף דוחות של חברה כלולה כשהם ערוכים בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים או בהתאם לכללי חשבונאות זרים; בהסדרת מנגנון שיאפשר להטיל קנס אזרחי על עבירות מסוימות שבחוק ניירות ערך (בדומה למנגנון שנקבע בחוק השקעות משותפות בנאמנות) וביישום דוח ועדת ברנע שמונתה על-ידי הרשות ואשר בהתאם להמלצותיה הוכנה הצעה לשינוי מבנה הדוח התקופתי ולשינויים נוספים.

יו"ר הרשות, משה טרי, ציין במכתב ששיגר לשר האוצר כי "בשלהי השנה גיבשה הרשות אסטרטגיה חדשה למילוי יעודה כמי שמופקדת על שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים. במסגרת אסטרטגיה זו מקדישה הרשות משאבים רבים לא רק להבטחת גילוי נאות מצד הגורמים הנתונים לפיקוחה, אלא גם לפיתוחו ולשכלולו של שוק ההון.

"הרשות סבורה כי שוק הון נזיל ומשוכלל עשוי לתרום להסדרתו העצמית ולהוות חלק ממנגנון הפיקוח על עצמו. לאור זאת פועלת הרשות לאיתור חסמים המונעים או מקשים על התפתחותו של שוק ההון ולהסרתם.

"…בד בבד עם פיתוחו של שוק ההון תפעל הרשות, במסגרת האסטרטגיה האמורה, לשיפור ולייעול מנגנון האכיפה. ייעול מנגנון האכיפה כרוך בביצוע רפורמה מרחיקת לכת בהסדרי האכיפה הקיימים כיום בחוק ניירות ערך ואשר ברובם אינם נותנים מענה לצרכי האכיפה המשתנים.

"מרבית ההפרות הקבועות היום בחוק ניירות ערך מהוות עבירות פליליות. במסגרת הרפורמה המתגבשת מתכוונת הרשות להציע לשר האוצר להסב חלק מהוראות הענישה הפליליות להוראות ענישה אזרחיות או מנהליות. כך, למשל, הניחה הרשות בפני שר האוצר הצעה להטיל קנסות אזרחיים בשל הפרות מסוימות של הוראת החוק, כגון איחורים בהגשת דוחות כספיים.

"יישום האסטרטגיה האמורה של הרשות לפיתוח שוק ההון ולשיפור האכיפה, הינו תהליך מורכב וארוך טווח, והוא צפוי, על כן, להוות את עיקר פועלה של הרשות בשנים הקרובות", מסכם טרי במכתבו לשר.