שופט שניהל הליך גישור במשפט פלילי, יכול לדון בהארכת מעצרו של נאשם אם הגישור לא עלה יפה. כך קובעת (יום ו', 15.4.11) נשיאת בית המשפט העליון,
דורית ביניש.
ביניש דחתה את בקשתו של מוחמד עואנה לפסול את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
אברהם אברהם, לדון במשפטו. עואנה מואשם בעבירות נשק במסגרת פרשה בה הוגשו למעלה מ-20 כתבי אישום.
לאחר הגשת כתבי האישום, ערכו אברהם והשופט
אשר קולה הליך גישור, בניסיון להגיע לעסקות טיעון. בעניינו של עואנה לא הושגה הסכמה ולפיכך המשיך אברהם לדון בבקשת המדינה לעוצרו עד תום ההליכים. עואנה טען בבקשת הפסילה, כי אברהם גיבש דעה בעניינו משום שישב בתיקיהם של נאשמים אחרים ובשל חלקו בהליך הגישור.
אברהם דחה את הבקשה באומרו, כי אינו רואה בחשיפה לכלל הפרשה והמעורבים בה חיסרון אלא יתרון, משום שהדבר מאפשר לשופט להבין היטב את מהות הפרשה העומדת בפניו ולהתבונן ב"תמונה הגדולה". על כך ערער עואנה לעליון, וביניש דחתה כאמור את ערעורו.
ביניש קובעת: "הלכה מקובלת היא כי שופט הדן בהליך העיקרי לא יהא השופט המעורב בהליך הגישור שנערך קודם למשפט, או בהסדרי טיעון. עם זאת, נוכח העובדה כי מדובר בהליכי מעצר עד תום ההליכים, בהם נבחן חומר החקירה, וסוגיות נוספות שאינן עומדות לבחינת השופט הדן בתיק העיקרי, הרי שאין מקום לקבוע כלל על פיו אל לשופט שהיה מעורב בתיק גישור לשבת בתיק מעצר - בניגוד לתיק העיקרי - וזאת במיוחד נוכח מיעוט השופטים המצויים בבית משפט מחוזי אחד, והשאיפה כי, ככל שניתן, שופטים שדנו בהליך המעצר לא ידונו בהליך העיקרי".
