ביהמ"ש עיקל זכויות קבלנים בפרויקט יוקרתי בנתניה

התביעה חושפת את שמותיהם של הקונים, רובם ככולם יהודים-צרפתים, שקנו באמצעות המתווך דירות בבניין היוקרתי, ב-2.3 עד 2.6 מיליון שקל: ישועה בן-חיון, ויליאם טוויל, פול רוש, ג'רר זייתון, קלוד צרפתי (2 דירות), גיא בן-יוסף, משפחת לסרי (2 דירות).

סלמה אומר כי 9 מ-13 הדירות בבנין נמכרו באמצעותו, ודירה נוספת נמכרה במחיר נמוך – 1.8 מיליון שקל בלבד - לחיים שמגר, על-פי הסכם מוקדם בין היזמים. שלוש הדירות האחרות, שהמתווך לא טיפל בשיווקן, כולל הפנטהאוז, לא נמכרו עד היום.

התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד דורון רוזנברג ונוריאל נור(משרד פטמן-רוזנברג) מספרת, כי סלמה חתם בספטמבר 2009 על חוזה בלעדיות, לתקופה קצובה, עם שלושת הקבלנים וחברותיהם. נקבע מחיר-מטרה של שיווק כל הדירות ב-29 מיליון שקל (שעודכן ל-29.5 מיליון), לפי 2-1.25 מיליון שקל לדירה (הפנטהאוז: 3.25 מיליון שקל). סוכם כי עמלת המתווך תהיה ההפרש בין המחירים הנקובים לבין המחירים בפועל. סלמה אומר כי מכר את הדירות במחירים גבוהים מאלו שסוכמו, ולכן הוא זכאי לעמלה בסך 3.4 מיליון שקל.

בתביעתו מספר סלמה כי הקבלנים התחמקו בצורות שונות מלשלם לו את עמלתו. לדוגמה, הם הודיעו לקונה מסוים שעליו לחתום על החוזה "תוך 24 שעות" – דרישה בלתי מקובלת בענף. הקונה ועורך דינו הצליחו להסדיר את כל פרטי החוזה, אך כשהגיעו לחתימה נדחו "כי אחרתם בשלוש שעות". במקרה אחר, התחמקו הקבלנים במשך 6 ימים מלחתום על חוזה עם לקוח שהביא המתווך – ולבסוף לא חתמו. הם גם הודיעו על הפסקת הסכם הבלעדיות, והסירו את שמו משלט הבניין.

עדיין לא הוגש כתב הגנה.