במשך עשרות שנים עומדים עודפי הכרייה ממכרות תמנע הישנות כאבן שאין לה הופכין. מדובר בגבעות של חולות שהן למעשה השכבה העליונה שהיה על הכורים להסיר כדי להגיע לנחושת הנמצאת במעבה האדמה.
במשך שנים חשבו שלא ניתן לעשות בחול הרב שימוש בשל כמות החרסית שהייתה מצויה בו. אולם כעת מתברר כי עודפי הכרייה, המכונים טפל תמנע, הם בעצם אוצר טבעי.
בדיקת היתכנות שביצעה המועצה האזורית חבל אילות, באמצעות היחידה האזורית לאיכות סביבה אילת - חבל אילות, מצאה כי מצבורי החול יוכלו להוות תחליף לחול-דיונה המשמש את משק הבנייה והסלילה בישראל.
חול באיכות טובה
בדוח המסכם של בדיקת ההיתכנות, אשר בוצעה על-ידי המכון הישראלי לקרמיקה ולסיליקטים, נכתב בין היתר: "המסקנה החד-משמעית המתקבלת מבדיקת חול מודרג תמנע היא שניתן לקבל חול באיכות שהיא לכל הפחות דומה לאיכות חול הים הטבעי שבשימוש כיום".
הדוח, שבוצע על בסיס נטילת דגימות מייצגת בשטח, מראה שלאחר תהליך שטיפה וניפוי ייעודיים של עודפי הכרייה בטכנולוגיה סטנדרטית וקיימת, ניתן לקבל חול סיליקטי שיכול להיות עדיף, בפרמטרים מסוימים וליישומים מסוימים בתעשיית הבנייה, על פני חול דיונה טבעי.
כותב הדוח, מהנדס החומרים
צבי כהן, אף מציע לשנות את ההתייחסות לחומר זה, להפסיק את השימוש במילה "טפל" ולהשתמש במושג "חול מודרג תמנע" אשר משקף את הפוטנציאל הגלום בחומר המהווה ב-30 השנים האחרונות מטרד ועשוי להפוך בשנים הקרובות למשאב יקר ערך.
50 מיליון טון!
החל בשנות השישים ועד שנות השמונים פעלו מכרות הנחושת בתמנע, במטרה להגיע לשכבת הנחושת. במהלך השנים, הוצאו מתת-הקרקע כ-50 מיליון טון של עודפי עפר אשר עומדים בשטח בערימות ענק כבר למעלה משלושים שנה. למרות שמעולם לא נעשתה עבודה מעמיקה בנושא, הדעה הרווחת והנחת העבודה לאורך השנים אצל הגורמים הרשמיים הייתה שהחומר "אינו מתאים למשק הבנייה והסלילה". כאמור, הבדיקות האמורות הוכיחו אחרת והשימוש בחול מודרג תמנע יכול לסייע בשימור חול הדיונות.
צבי כהן העריך בפני News1 כי עשרות מיליוני טונות החול הנמצאים בשטח יכולים לספק חומרים לענף הבנייה למשך עשרות שנים, ולכל הפחות לעשור הקרוב לאחר שיישטפו וינוקו כראוי מן החרסית המצויה בהם.
היחידה לאיכות סביבה, ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה ממשיכים במאמץ לשמר את משאבי הטבע הקיימים ולעודד חשיבה מקיימת, הפיכת מטרד למשאב ושימור השטחים הפתוחים וערכי הטבע היקרים לכולנו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
