יחימוביץ: שמעתי תלונה על קצב באמצע שנות ה-90

א"כ ממשרד התיירות סיפרה לח"כ שלי יחימוביץ בתחילת שנות ה-90, כי משה קצב תקף אותה מינית. כך גילתה יחימוביץ בעדותה במשפט קצב. לדבריה, היא האמינה לא"כ, אך זו לא רצתה להתלונן במשטרה. הסניגור ציון אמיר הקריא בתגובה קטעים בהם שיבחה א"כ את קצב, כולל ערב בחירתו לנשיא.

יחימוביץ סיפרה שהכירה את א' ממשרד התיירות באמצעות ירון ארמוזה, פעיל במפלגת העבודה. הוא התקשר ליחימוביץ לאחר שנודע שהיא נפגשה עם א' מבית הנשיא, ואמר שיש לו ידידה ותיקה שהתלוננה במשטרה נגד קצב בטענה לתקיפה, וביקש שיחימוביץ תיפגש איתה על-מנת לעודד אותה.

יחימוביץ תיארה פגישה של מספר שעות עם א', בספטמבר 2006 בבית קפה, בו סיפרה א' על מסכת של הטרדות מיניות ותקיפות מיניות בלשכתו של קצב. יחימוביץ אישרה שלא תיעדה את השיחה, שכן לדבריה בשיחות כאלו היא לא באה כעיתונאית או חברת כנסת, אלא על-מנת להושיט תמיכה. עם זאת, יחימוביץ אומרת שהתרשמה שא' מדברת בצורה האופיינית לנפגעות מין הדוברות אמת. לדבריה, א' חשה מבודדת, שכן חששה והתביישה להתלונן - בין השאר משום שכמה מבני משפחתה הם פעילי ליכוד.

לדברי יחימוביץ, א' סיפרה לו באותה פגישה שנאנסה בידי קצב במלון בירושלים, אם כי עשתה זאת באיטיות וחשפה את הפרטים בזה אחר זה. עוד סיפרה א' על נסיונה של קצב לתקוף אותה בדירתה ועל האונס במשרד (מאוחר יותר התברר שהכוונה לבית הטכסטיל בתל אביב). יחימוביץ אמרה, כי ארגנה לא' סיוע מהמרכז לנפגעות תקיפה מינית ועודדה אותה להתלונן במשטרה.

יחימוביץ שללה חד-משמעית את האפשרות שהעבירה מידע בין המתלוננות השונות שאיתן הייתה בקשר. לדבריה, היה ברור לה שהדבר אסור ויחבל בחקירה. לדבריה, ההיבט החמור ביותר בפרשה היה העובדה שמדובר בעבריין מין סדרתי.

הסניגור ציון אמיר פתח את החקירה הנגדית באומרו, כי "אפשר להתפלץ" מן הדרך בה הציגה יחימוביץ את הדברים. יחימוביץ אמרה לאמיר, כי קיבלה עשרות ואולי מאות פניות של נפגעות מין, והיא מאמינה להן ללא סייג - אלא אם כן היא מתרשמת שהטענות אינן נכונות. לדבריה, זהו המצב רק בחלק קטן מאוד מן המקרים.

בחקירתה הנגדית הוסיפה יחימוביץ ואמרה: "אני לא מאמינה בעיתונות אובייקטיבית. אני חושבת שעיתונאי שמצהיר שהוא אובייקטיבי, הוא שהוא משקר, ואז יש לו היידן אג'נדה והוא מטעה את הציבור, או לחלופין הוא אדם לא אכפתי, כי אי-אפשר להיות אובייקטיבי במדינה השסועה". לדבריה, היא עצמה עשתה שימוש בעבודתה העיתונאית כדי לקדם את דעותיה.

יחימוביץ הסבירה, כי התראיינה בנושא א' מבית הנשיא ואמרה שלהערכתה היא דוברת אמת, רק משום שא' ביקשה שתהיה לה לפה ולהגן עליה מפני ההתקפות החריפות מכיוונו של קצב. יחימוביץ הביעה צער על כך שעניינה של א' מבית הנשיא לא נכלל בכתב האישום, משום שלדעתה בית המשפט היה מאמין לטענתה לפיה נאנסה בידי קצב.

לדברי יחימוביץ, מעולם לא הייתה בה שינאה כלפי קצב והיא גם לא הייתה שותפה לרגשות בשמאל שעלו כלפיו לאחר שנבחר לנשיא. היא אמרה, כי דעותיו של קצב בנושאים חברתיים דווקא גרמו לה לאהוד אותו, ודעתה עליו השתנתה רק לנוכח התלונות נגדו.