אדולף אייכמן נתפס <span style='font-weight:normal;'>[1960]</span>

היום לפני 51 שנה, ב-11 במאי 1960, נתפס אדולף אייכמן.

אדולף אייכמן היה קצין נאצי, שפיקד על חלקים ניכרים בתוכנית השמדתו של העם היהודי ועמד בראש המחלקה שריכזה את ביצוע "הפתרון הסופי" להשמדת היהודים.

לאחר המלחמה, בשנת 1950, ברח אייכמן והסתתר עם משפחתו בארגנטינה במשך 15 שנה.

אייכמן נחטף, כאמור, ב-11 במאי 1960 על-ידי המוסד, מארגנטינה, שם חי תחת השם ריכרדו קלמנט. ארגנטינה הגישה תלונה רשמית למועצת הביטחון של האומות המאוחדות, בה הוקיעה את מעשה החטיפה, אך הכירה בצורך בהעמדת אייכמן למשפט.

משפט אייכמן נפתח בירושלים באפריל 1961. אייכמן הואשם "בביצוע פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברות ב'ארגון עוין'", שהן עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם משנת 1950. התובע הראשי במשפט היה היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר.

האוזנר פתח את נאומו במילים: "במקום זה בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן - אין אני עומד יחידי. עמי ניצבים כאן בשעה זו, שישה מיליון קטגורים... דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא".

במהלך משפטו של אייכמן שמע בית המשפט יותר ממאה עדים ועיין ביותר מ-1,600 מסמכים. ניצולי שואה רבים סיפרו לשופטים ולעולם כולו את זוועות השואה. אייכמן טען שהוא רק ציית לפקודות.

אייכמן נמצא אשם ונגזר עליו דין מוות. היה זה גזר-דין מוות הראשון והיחיד בתולדות מדינת ישראל. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה במאי 1962 והוא הוצא להורג בתלייה בכלא רמלה. אפרו פוזר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.