יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט,
דוד רותם, החבר בוועדה לבחירת שופטים, מציע לבדוק כמה עוזרים משפטיים של שופטי העליון - "שמעולם לא הופיעו בבית המשפט" - נבחרו לשופטים ומה היו ציוניהם בקורסים לשיפוט. רותם דיבר בכנס ועד לשכת ת"א בלשכת עורכי הדין, המתקיים באילת.
לדברי רותם, שופטי השלום והמחוזי אינם מנסים לנהל את המדינה, בעוד בית המשפט העליון לוקח לעצמו סמכות לבטל חוקים ולהוסיף מיליארדי שקלים בתקציב המדינה מבלי לומר מאיפה לקצץ. "צריך שבעליון יהיו הרבה יותר אנשי ציבור, כי הוא מנהל את המדינה יותר מכל אחד אחר. לכן צריך שיהיו בו ערכים ועמדות של הציבור כולו, ולא של חלק מצומצם מהציבור".
עו"ד פנחס מרינסקי, אחד משני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, חיזק את דבריו של רותם: "ראיתי בזמן האחרון יותר ויותר מסלול ישיר לשיפוט. הדרך הטובה ביותר היא להיות עוזר משפטי בבית המשפט העליון, בלי קשר למבחנים האובייקטיביים. מועמדים שנכשלים בקורסים, מגיעים לדיון ונבחרים מתוך נימוקים מסוג 'אנחנו מכירים אותם'. במקרים אחרים, הגווארדיה שכבר הפסיקה לכהן בעליון, פונה בטלפון ומבקש למנות אותו כי הוא 'איש טוב', בלי קשר ליכולתו".
מרינסקי האשים: "לוועדה יש נהלים, אבל הנהלים הושגו הצידה ברגל גסה לטובת עוזרים משפטיים בעליון. היו מקרים של ניגודי אינטרסים, אשר שופטים מכהנים הצביעו בעד העוזרים המשפטיים שלהם עצמם".
שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דניאל פרידמן, אמר, כי שופטי העליון מסבירים בארץ ובעולם שהוועדה היא השיטה הטובה ביותר - אך אף מדינה אחרת לא אימצה אותה. "כאשר יש שיטה שמעניקה לאדם את השלטון, אז היא הכי טובה", הוסיף פרידמן. "הם אומרים: תארו לכם שניתן לפוליטיקאים לשלוט במינוי השופטים - איזו קטסטרופה תהיה. אבל תסתכלו על ביהמ"ש העליון האמריקני, שממונה בידי פוליטיקאים, ואיזו איכות יש בו".
פרידמן הוסיף: "האם העובדה שהשופטים שלטו בוועדה תקופה כה ארוכה, הייתה ערובה לשיפור השיטה? העובדה שהם מנהלים את הבית של עצמם, מחייבת לצמצם את המעורבות של בית המשפט ובוודאי לא להעניק לו שליטה".
לדעת פרידמן, במינויים לשלום צריכים לשבת שופטים מחוזיים הפוגשים את עורכי הדין המופיעים בפניהם, ומאידך - שופט שלום לא ירגיש כתלוי בצורה מוחלטת בבית המשפט העליון. לעומת זאת, במינויים לבית המשפט העליון יש מקום להגדיל את ההשפעה הפוליטית, כפי שקיים בכל העולם, שכן ביהמ"ש העליון הוא גוף בעל כוח פוליטי עצום. לכן, להשקפת העולם של המועמד יש משמעות.
פרידמן ציין, כי בשל שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון, יכול להיווצר מצב בו נשיא העליון בוחר את מחליפו - כשם שאהרן ברק בחר את
דורית ביניש. לדעתו, המועמדים שהוצעו בידי חברים אחרים בוועדה, לא נפלו ובמקרים רבים עלו על המועמדים שהציעו שופטי העליון, שכן הללו רצו שהמועמדים יעלו בקנה אחד עם הקו הקיים שלהם.
שופט בית המשפט העליון בדימוס,
יעקב טירקל, סבור: "שיטת בחירת השופטים בישראל היא היותר טובה בין הקיימות. היא מייצגת חברה דמוקרטית, ויצרנו גוף שאמור להיות בלתי תלוי ובלתי מושקע, עם משקל גדול לאנשי המקצוע. החיסרון בשיטה הוא, שהיא יכולה לפעול היטב רק בתנאי שכל הגורמים בוועדה פועלים מתוך הגינות אמיתית, ולא מתוך סיבות אחרות. לגבי הגורמים שאינם שופטים, אני לא בטוח שאין כאן השפעות אחרות".
לדברי טירקל, לגיטימי אם נציג של הכנסת נותן יותר משקל למועמד הקרוב לדעותיו, בתנאי שהדבר אינו מכריע במקום שיקולים מקצועיים.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, סבורה ששופט מכריע במקרים הקשים בין מספר אפשרויות לגיטימיות, ולכן המטען הערכי שלו רלוונטי וצריך להכיר אותו. לדעתה, השאלה היא מה הוועדה לוקחת בחשבון וכיצד אותו מידע מגיע לידי חבריה. כך, למשל, הציעה ניתן לבקש מאקדמאי שיבחן את דעותיהם של המועמדים על סמך פרסומיהם או פסיקתם.
ח"כ
אורי אריאל, החבר בוועדה מטעם האופוזיציה בכנסת, הוועדה טובה מאוד ויש בה האיזונים הנדרשים. הוא הציע בהומור שוועדת טירקל למינויים בכירים תבחן את המועמדים מטעם הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, אם כי "אני חושש שלא תאשר אף ח"כ". טירקל השיב בחיוך, כי נראה שדוד המלך לא היה מאושר בידי הוועדה.
לגופם של דברים, קרא אריאל לפרסם את הפרוטוקולים של הוועדה בנושאים שאינם אישיים. אריאל התייחס לנושא מינוי השופטים בפועל, הנעשה בידי שר המשפטים ונשיאת העליון בלבד, והזכיר שהגיש הצעת חוק לפיה גם מינויים בפועל יהיו באישור הוועדה. רותם העיר, כי השר
יעקב נאמן כבר הודיע שלא יבצע מינויים בפועל בלא אישור הוועדה. פרידמן מצידו אמר, כי אין למנות שופטים במינוי זמני לעליון, שכן הדבר משבש את העבודה במחוזי וגורם נזק רב, ואי-תלותו פחותה מזו של שופט קבוע.
לדברי אריאל, חברי הוועדה קוראים את תגובות הציבור למועמדים לשיפוט ואף מתחשבים בו. אריאל מסר, כי הוא מכין הצעת חוק שתחיל את אותו נוהל על מינויים בכירים נוספים.
