אדישותם של חברת ערגד, המגדלת דגים בכלובים במפרץ אילת, ומנהליה הביאה למותו של אבישי ריעני, שהיה ראש מחלקת הים בחברה. כך קובע (9.5.11) בית המשפט המחוזי בתל אביב.
ריעני טבע במרס 2003, כאשר ניסה להציל דגים של החברה לאחר שאספקת המים לכלובים פסקה בשל תקלה בצינור המוביל אותם מהים. בית משפט השלום בתל אביב קבע שהחברה התרשלה וחייב אותה לפצות את משפחתו של ריעני ב-3.4 מיליון שקל. ואולם, בית המשפט הטיל על ריעני אשם תורם של 30%, כך שבניכוי התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, לא קיבלה המשפחה דבר מהחברה.
על כך ערערו העיזבון והיורשים לבית המשפט המחוזי, וההרכב בראשותו של השופט
ישעיהו שנלר קיבל את רוב הערעור. לדבריו, האשם התורם של ריעני היה בשיעור 10% בלבד, שכן הוא יכול היה להחליט לצאת מן המים בשל התנאים הקשים ששררו. לעומת זאת, אחריותה של החברה מגיעה ל-90% משום שלא מנעה ממנו להיכנס למים מלכתחילה.
שנלר מציין, כי ריעני אומנם היה איש מקצוע מנוסה ובר-סמכא בתחום עבודתו, אך אין הדבר מצדיק את האדישות שגילו אנשי ערגד, ובראשם המנכ"ל, כאשר החליט להיכנס למים הסוערים. הוא מצטרף למסקנתו של בית משפט השלום, לפיה "הנתבעת העדיפה לסמוך על שיקול דעתו הבלעדי של המנוח, שהיה מוטעה, להותיר את כל העבודה ואת כל האחריות בידיו ולנהוג באדישות כלפי הסיכון שלקח המנוח על עצמו".
שנלר מוסיף: "הממונים ובראש ובראשונה המנכ"ל, נותרו אדישים לסיכון הבלתי רגיל והסתפקו בקבלת אינפורמציה מגורמים אלו או אחרים ומבלי לשוחח כלל ועיקר, לא עם המנוח ולא עם סגנו, וכאילו הסתפקו בקבלת האינפורמציה על אשר סבר המנוח, ומבלי לבחון את סבירות סברתו ורצונו וכלום יש מקום לבחון אם יש מקום לאשר למנוח לבצע את אשר חפץ.
"גם מעת שמדובר בעובד ותיק, גם אם מדובר בעובד שאחראי על תחום מסוים, אין בכך להסיר את האחריות מהמעביד. יתר על כן, לעיתים ודווקא בעת שמדובר בעובד שאכן חפץ לסייע למעבידו, על המעביד לבחון האם אכן יש מקום לסמוך, באותו מקרה ספציפי, על רצונו וחוות דעתו של העובד, או שמא יש לערוך בדיקות נוספות טרם מתן האישור לעובד לעשות כן.
"במיוחד וביתר שאת, דברים אלו יפים מול הסכנה הצפויה לעובד אם אכן יתאפשר לו לעשות כחפצו. אין דומה מקרה בו צפוי נזק זה או אחר לעובד, למקרה ובו הסכנה הנשקפת הינה חייו של אותו עובד, על כל המשתמע מכך. יתר על כן, על המעביד לבחון ודווקא במקרים קשים ובעת חירום, מה התועלת שתיצמח למעביד מול הסיכון של העובד". והוא מסכם: "מדובר בחובה של המעבידה למנוע כליל את כניסתו של המנוח לים הסוער".
עוד החליט בית המשפט המחוזי להגדיל את הפיצוי בגין הנזק הלא-ממוני ולהעמידו על 600,000 שקל. לפיכך, הגיע שיעור הפיצוי הכולל ל-3.7 מיליון שקל, ובניכוי אשם תורם של 10% ותגמולי הביטוח הלאומי, חויבה ערגד לשלם למשפחתו של ריעני פיצוי של 670,000 שקל והוצאות בסך 200,000 שקל.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
