מיסז'ניקוב החליט: קציר המלח הוא הפתרון בים המלח

"הפתרון המועדף לבעיית הצפת בתי המלון בים המלח הוא קציר מלא של מלח והקמת קרן לפיתוח אזורי של ים המלח. הקרן תהיה במימון תקציבי של 750 מיליון שקל ובנוסף יוכנסו לשם תמלוגים של מפעלי ים המלח", כך אמר (יום ב', 23.5.11) סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות, במסיבת עיתונאים משותפת עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שנערכה בתל אביב.

השר קרא לאוצר להקים קרן ייעודית של 750 מיליון שקל לחמש שנים. "הכספים ישמשו כתמרוץ למלונאים לפיתוח תשתיות ואטרקציות. אזור ים המלח ייכלל במפת אזורי העדיפות הלאומית למשיכת יזמים. אני יכול לתת 20% מענק להשקעות תיירותיות באזור עדיפות", אמר השר מיסז'ניקוב.

לדברי השר, פעולת קציר המלח תיעשה תוך שמירה על נחלי האזור והמערכת האקולוגית. "אני רואה במפעלי ים המלח מפעלים שתורמים לתעסוקה באזור, ואני סבור שעליהם לשאת במרבית מימון הקציר על-פי העיקרון - המזהם משלם. זה גם אינטרס עסקי שלהם לקצור את המלח כמה שיותר מלא ומהר, כדי למנוע את עצירת הפקת האשלג", הוסיף השר.

השר גלעד ארדן טען כי המימון צריך להיות מושת במלואו על מפעלי ים המלח. לדבריו, "שקיעת המלח היא שגורמת לעליית המפלס. במצב זה צריך לראות את המלח כמו כל פסולת תעשייתית אחרת. כמו שדורשים מכל מפעל לטפל בפסולת שלו, כך מפעלי ים המלח צריכים להידרש על-ידי הממשלה והכנסת לשאת בעלויות פינוי תוצרי הלוואי של הפעילות שלהם". השר ארדן הדגיש כי במידה שחברת מפעלי ים המלח לא תהיה מוכנה לשלם תמלוגים מוגדלים, הוא יעביר בעתיד את הזיכיון לכריית האשלג לחברה אחרת שתהיה מוכנה לשלם את התמלוגים.

לאחר המאבק: המלונאים וארגוני הסביבה מברכים

נשיא התאחדות המלונות בישראל, עמי פדרמן, בירך על החלטת השר וציין כי "בהחלטת השר מיסז'ניקוב על חלופת קציר המלח המלא, הוכיח השר מנהיגות, אומץ ואחריות. אנחנו מודעים ללחצים שהופעלו עליו בחודשים האחרונים, ושמחים כי עמד בהם ובחר בסופו של דבר בפתרון הנכון וההגיוני ביותר מכל הבחינות, בקציר המלח, אשר יאפשר בשנים הבאות את המשך הפעילות התיירותית והמלונאית המוצלחת בים המלח. לאחר הכרזתו, אנו מבטיחים את שיתוף הפעולה המלא שלנו בגיבוש תוכנית מסודרת להתחדשות האזור התיירותי בים המלח ובהוצאתה אל הפועל. במקביל, בעקבות פיזור הערפל לגבי עתיד האזור, יקדמו המלונאים בים המלח תוכניות עסקיות לשיפוץ המלונות, לשדרוגם ולפיתוח הפעילות המלונאית הפורחת באזור".

נחמיה בן פורת, יו"ר התאחדות המלונות בים המלח: "זהו יום חג למלונאי ים המלח. העתירה לבג"ץ של התאחדות המלונות בים המלח בשנת 2006 בדרישה לכך שהמדינה תתערב ותהיה אחראית לנושא עליית מפלס המים באגן הדרומי של ים המלח, היא שהובילה בסופו של דבר למפנה - להקמת החברה הממשלתית להגנות על ים המלח (חל"י) ולדיון הציבורי, שהתפתח, בחלופות לפתרון. מלונאי ים המלח מבקשים כעת לשכוח את החודשים האחרונים שבמהלכם שררו סימני שאלה רבים לגבי העתיד ולהתמקד במשימה הבאה - באישור ההחלטה בממשלה וכמובן בהפיכת ההחלטה למעשה, קרי: בקידום מועד תחילת קציר המלח. כעת, יכולים המלונאים בים המלח לחזור ולהתמקד בפיתוח ושדרוג המלונות וקידום התיירות באזור".

ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, החברה בפורום להצלת ים המלח, הצטרף גם הוא לברכות ואמר כי "השר בחר בחלופה שתספק לאזור ים המלח את הפתרון היחידי שהוא ארוך-טווח, תביא לאיזון מיטבי בין שלושת הגורמים המרכזיים באגן הדרומי: סביבה, תיירות, תעשיה, תצמצם את הפגיעה בערכי טבע ונוף ותשיג יציבות לאורך זמן. על מפעלי ים המלח לקחת אחריות לגבי הנושא הכספי של הפתרון הנבחר".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין בירך על ההחלטה לבחור בחלופת הקציר במימון מפעלי ים המלח ועל אימוץ מתווה 'אדם טבע ודין', לפיו יש לבחון צמצום פעילות מפעלי ים המלח וכן את ההשפעות של מפעלי ים המלח גם על האגן הצפוני. עם זאת, הדגיש עו"ד ברכה כי לפני שמקימים קרן לטובת פיתוח אטרקציות תיירותיות, יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדיר שנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח.

דב ליטבינוף ראש המועצה האזורית תמר אמר בתגובה: "ההמתנה הארוכה השתלמה בסופו של דבר, ההחלטות על חלופת הקציר ועל הקצאת 750 מיליון שקל למטרות פיתוח, הינן הנכונות והיעילות ביותר ויביאו לפריחתו של אזור התיירות והמלונאות מספר אחת של ישראל. במועצה האזורית תמר נערכים כעת להעניק לשר התיירות את אות יקיר ים המלח על פועלו למען עתיד האזור ועתיד תושביו.