כלל ההוצאה הפיסקאלי שאימצה הממשלה אינו עקבי עם מדיניות הפחתות המס הישיר שלה. כך גורס (יום ג', 14.6.11) נייר עמדה חדש שכתבו פרופ' נתן זוסמן ופרופ' אביה ספיבק מהתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, שיוצג מחר בערב עיון על תקציב המדינה ומדיניות כלכלית.
נייר העמדה מראה כי הממשלה הגדילה את ההוצאה בשנה שחלפה, ועל-מנת לעמוד ביעד הגירעון העלתה מיסים, בעיקר עקיפים, אשר מגדילים את אי-השוויון.
העלאת המיסים העקיפים מציבה את ישראל בעמדה חריגה בקרב מדינות
OECD ביחס שבין המיסים הישירים למיסים עקיפים, לפי נייר העמדה, שכן הנטל היחסי הגבוה יחסית של המס העקיף בישראל פוגע ביכולת הממשלה לחתור ליעד של הקטנת אי-השוויון בישראל. "מצב זה עוד עלול להחמיר אם יופחתו המיסים הישירים כפי שמתכננת הממשלה", נכתב.
זאת ועוד, הנתונים העדכניים של החשב הכללי באוצר ביחס לביצוע תקציב 2011 מראים חריגה של ההוצאה שאושרה בחוק התקציב. במסגרת התקציב הדו-שנתי חריגה זו מחייבת קיצוץ ריאלי בתקציב 2012. הסבירות לקיצוץ כזה אינה גבוהה, כך שלפי נייר העמדה, ייתכן מאוד שמסגרת התקציב תיפרץ בשנת 2012. "אפשר לטעון שלמרות היתרונות הפוטנציאליים בתקציב הדו-שנתי בעיית המשמעת התקציבית לא נפתרה", אומרים זוסמן וספיבק.
התוצאות הפיסקאליות שמתוארות בעבודה הן תוצאת חוסר העקביות בין היעדים הפיסקליים של הממשלה: מחד-גיסא, הכרה בצורך להגדיל את ההוצאה הציבורית ומאידך-גיסא, רצון להפחית מיסים. האחרונה פועלת להקטנת חלקה של ההוצאה הציבורית בתוצר. המחקר מעלה כי ניתן אומנם פוליטית להסכים על שני יעדים סותרים, אולם האריתמטיקה התקציבית אינה מאפשרת זאת בפועל.
