אושר הסדר הטיעון עם מזל בר אושר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר את עסקת הטיעון נחתמה עם מזל בר אושר והרשיע אותה ברצח טלי עטר ובהריגת עוברה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ברוך אזולאי, אישר את ההסדר.

בהתאם להסדר הטיעון, ביקשו הצדדים מבית המשפט להטיל על הנאשמת עונש של 24 שנות מאסר וכן מאסר על תנאי. השיקולים וההנמקות שהובילו את הפרקליטות להסדר הטיעון יוצגו במלואם בפני בית המשפט בישיבה הבאה.

במסגרת הסדר הטיעון הורשעה בר אושר בעבירת רצח טלי עטר, ובהריגת התינוק ליאם עטר, שנולד בניתוח קיסרי במקביל למאמצי ההחייאה שבוצעו באמו, ונפטר מפצעיו לאחר מספר ימים.

הסדר הטיעון כלל את הרשעת הנאשמת בעבירה של רצח בכוונה תחילה, גם אם הוסכם כי לא יוטל עליה מאסר עולם. זאת, בין היתר, לאור העובדה כי לפרקליטות הוצגה חוות דעת מפורטת, המבוססת על בדיקות מקיפות שנערכו לבר אושר, לגבי מצבה הנפשי בעת ביצוע הרצח - סיטואציה המאפשרת להטיל עליה עונש מופחת ממאסר עולם.

ממשרד המשפטים נמסר כי במסגרת ההסדר הוסכם, לאחר שהפרקליטות שמעה את עמדת משפחתה של טלי עטר והתחשבה בעמדה זו, כי הנאשמת תורשע באישום הריגת התינוק שבו הואשמה על-ידי הפרקליטות בכתב האישום המקורי והוחלט שלא להסתפק בעבירה פחותה של הפסקת הריון, כדרישת הסניגוריה.

במהלך המשפט התעוררה מחלוקת משפטית, האם ניתן להרשיע את הנאשמת בהריגת "אדם", שכן המחוקק הישראלי קובע שרק משייצא הוולד כולו חי מבטן אימו הרי הוא נחשב "אדם". זאת להבדיל מעובר.

במקרה זה, טלי עטר נדקרה על-ידי הנאשמת טרם יציאת הוולד מבטנה. למרות זאת, ומאחר שלאחר הדקירה יצא התינוק כשהוא בחיים, הוחלט כאמור במסגרת ההסדר, כי הנאשמת תורשע בהריגת "אדם".

כאמור, הפרקליטות אימצה את עמדת המשפחה, שתאמה את עמדתה המקורית, אשר ראתה חשיבות רבה בהרשעת הנאשמת בהריגת התינוק (אדם) ולא להסתפק בעבירה פחותה של פגיעה בעובר (הפסקת הריון).

עוד נמסר ממשרד המשפטים כי במהלך ניהול המשפט וגם בתקופה האחרונה, הייתה הפרקליטה המטפלת בתיק, עו"ד רות עשהאל, בקשר הדוק עם משפחת המנוחה וזו עודכנה על כל שלב במהלך המשא-ומתן בין הצדדים.

לאחרונה, התקיימו ישיבות גם אצל פרקליט מחוז דרום, עו"ד שלמה למברגר, במסגרתן הוסברו למשפחה בפירוט רב הקשיים והסיכונים בתיק זה וכן השיקולים השונים שעמדו בבסיס קבלת ההחלטות בתיק.

במסגרת ההסדר, שקלה הפרקליטות הן את הצורך להטיל על הנאשמת עונש ממושך ומשמעותי ההולם את חומרת מעשיה, הן את החשיבות והרצון ליתן ביטוי לחומרה היתירה בהריגת התינוק, והן את ההכרח להתחשב בהשלכות של מצבה הנפשי של הנאשמת בעת ביצוע המעשה על ההליך המשפטי.