איל הנפט הרוסי לשעבר מיכאל חודורקובסקי לא הצליח להוכיח שההליכים המשפטיים נגדו ברוסיה נובעים ממניעים פוליטיים, וזאת למרות שקיים חשד סביב הכוונות האמיתיות של שלטונות רוסיה בקיום הליכים אלו. כך פסק (31.5.11) בית הדין האירופי לזכויות אדם.
חודורקובסקי היה בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנפט יוקוס, ומתנגד חריף של הנשיא דאז וראש הממשלה כיום,
ולדימיר פוטין. אחד משותפיו היה ליאוניד נבזלין, שרכש בשבוע שעבר 20% ממניות
עיתון הארץ, ואשר הורשע בהיעדרו בידי בית משפט רוסי בהזמנת חמישה מעצרי רצח. גם נבזלין טוען שמדובר ברדיפה פוליטית.
בשנת 2005 נדון חודורקובסקי לתשע שנות מאסר על עבירות מירמה, ומאוחר יותר הופחתה שנה מעונשו. אשתקד נדון חודורקובסקי ל-14 שנות מאסר נוספות (בחופף לשנתיים שנותרו לריצוי עונשו הראשון), לאחר שהורשע במעילה והלבנות הון.
החלטתו של בית הדין האירופי נוגעת להליכים במשפטו הראשון של חודורקובסקי, אשר לטענתו עמדו בניגוד לאמנה האירופית לזכויות אדם. שבעת השופטים, בראשותו של כרסיסטוס רוזקיס מיוון, אומנם פסקו שבמקרים רבים נפגעו זכויות יסוד של חודורקובסקי, אך כאמור קבעו שאין די ראיות לפסוק שההליכים נובעים אך ורק ממניעים פוליטיים.
ביקורת על שלטונות רוסיה
בית הדין מותח ביקורת על שלטונות רוסיה ובתי המשפט שלה, אשר עצרו את חודורקובסקי במסווה של הבאתו לעדות, החרימו תכתובות של עורכת דינו, לא שקלו חלופות מעצר, קיימו דיונים בלא נוכחותם של חודורקובסקי וסניגוריו, העבירו בקשות עבות כרס לסניגורים בלא שיינתן להם זמן לקרוא אותן, מנעו תקשורת חופשית בין חודורקובסקי לסניגוריו, והחזיקו את חודורקובסקי בתנאים בלתי אנושיים במשך חודשים רבים. בגין הפרות אלו, חויבה ממשלת רוסיה לפצות את חודורקובסקי ב-25,000 אירו.
בנושא הרדיפה הפוליטית, קבע בית הדין (כלשון התמצית שפירסם): "בית המשפט סבור, כי בעוד המקרה של מר חודורקובסקי יכול לעורר חשד בשאלה מה היו כוונותיהם האמיתיות של שלטונות רוסיה בניהול ההליכים נגדו, הרי שטענות בדבר מניעים פוליטיים מאחורי הגשת תביעה דורשים ראיות חד-משמעיות, אשר לא הוצגו.
"העובדה שיריביו הפוליטיים או מתחריו העסקיים של מר חודורקובסקי אולי יצאו נשכרים ממעצרו, אינה צריכה למנוע מהשלטונות לתבוע אותו אם יש להם טענות רציניות נגדו. מעמד פוליטי אינו מעניק חסינות. אחרת, כל אדם במעמדו של מר חודורקובסקי יוכל להעלות טענות דומות, ובפועל יהיה זה בלתי אפשרי לתבוע אנשים כאלו. בית המשפט שוכנע שהראיות נגד מר חודורקובסקי יצרו חשד סביר", ולפיכך קבע שהעמדתו לדין לא הייתה הפרה של זכויותיו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
