מספר הקטינים העולים המעורבים בפשיעה כפול מהמשוער

עישון: מחקרים מצביעים על כך כי בקרב בני נוער מעשנים קיים סיכון רב יותר למעורבות בהתנהגויות לא נורמטיבית כגון צריכת אלכוהול והתנהגות אלימה. כ-14% מכלל בני הנוער המשתתפים במחקר העידו כי הם נוהגים לעשן סיגריות או מוצרי טבק אחרים - שיעור המעשנים הגבוה ביותר נמצא בקרב עולי בריה"מ לשעבר (19%);

צריכת אלכוהול:צריכת אלכוהול מוגברת נקשרת בספרות המחקרית, בין היתר, לפיתוח התנהגות אלימה ולשימוש בסמים. 61% מקרב המשתתפים במחקר דיווחו על חשיפה עקיפה לאלכוהול: 69%-57% מעולי בריה"מ לשעבר, דוברי ספרדית ויוצאי אתיופיה ילידי ישראל ו-49%-40% מקרב ילידי אתיופיה, דוברי אנגלית וצרפתית. הדיווח הישיר על צריכת אלכוהול היה נמוך יותר ובמסגרתו השיבו 22% מבני הנוער כי הם נוהגים לשתות אלכוהול לפחות פעם בשבוע ו-25% דיווחו כי הגיעו למצב של שיכרות לפחות פעם אחת במהלך חייהם: 29%-22% מקרב עולי בריה"מ לשעבר ודוברי ספרדית ואנגלית ו-14% ופחות מכך בשאר הקבוצות.

מעורבות בהתנהגות עבריינית: כ-9% מבני הנוער העידו על כך כי היו מעורבים בלפחות אחד מן המצבים הבאים המעידים על מעורבות בהתנהגות עוברת חוק: חקירה במשטרה; טיפול בשירות המבחן לנוער ופתיחה של תיק פלילי או הליך של אי-תביעה.
ממצאי המחקר המתוארים לעיל וממצאים נוספים העולים ממנו הצביעו על הצורך להתייחס במיוחד למספר נושאים המשפיעים על קליטתם של בני נוער ועל רווחתם, ובהם: הרחבת השיתוף של הורים בחיי ילדיהם, במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה ילידי הארץ; העמקת ההיכרות עם צרכי בני נוער מקבוצה זו ומתן תשומת לב להתנהגויות סיכון, במיוחד לצריכה מוגברת של אלכוהול בקרב עולי בריה"מ לשעבר ודברי אנגלית וספרדית.

תוכניות מרכזיות לטיפול בנוער עולה עובר חוק

מטרת מסמך זה הייתה להציג נתונים על היקף התופעה של פשיעה בקרב בני נוער עולים בישראל ולא לעסוק באופן רחב ביתר היבטי תופעה זו ובכלל זאת בדרכי המניעה והטיפול בה, אשר להצגתן ניתן לייחד מסמך נפרד.

התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון החלה לפעול בספטמבר 2008 ונועדה להפחית את מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער על-ידי הפחתת היקף הילדים המצויים במצבי סיכון: צריכת סמים ואלכוהול ועבריינות. את התוכנית, המופעלת ב-72 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, מוביל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ושותפים לה משרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד לקליטת העלייה והמשרד לביטחון פנים.

ילדים ובני נוער עולים הם אחת מהאוכלוסיות הזוכות לתשומת לב מיוחדת במסגרת התוכנית, ולשם כך הושם הדגש על הכללה במסגרת התוכנית של יישובים עתירי עולים בהם שיעורם של הילדים העולים מכלל הילדים המתגוררים בישוב עומד על 11% (המהווים כ-16% מכלל הילדים ובני הנוער היהודיים בו). היקף העולים המשתתפים בתוכניות גבוה מחלקם בקרב האוכלוסיה: כיום משתתפים בתוכנית 5,977 ילדים ובני נוער עולים, המהווים 21% מכלל הילדים ובני הנוער בסיכון היהודיים המשתתפים בתוכניות שהופעלו באמצעות התוכנית הלאומית.

מעבר לכך, המשרד לקליטת העלייה ומשרד הרווחה מפעילים, בשיתוף עם גורמים נוספים, שתי תוכניות מרכזיות למניעה וטיפול בהתנהגות עוברת חוק בקרב בני נוער עולים:

תוכנית "סיכויים" - מניעת עבריינות חוזרת של נוער עולה: תוכנית זו מופעלת כיום בפריסה ארצית ב-26 ישובים, בשיתוף בין משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לקליטת העלייה, משטרת ישראל-מחלקת הנוער, ארגון "ידידים" והמוסד לביטוח לאומי. התוכנית מיועדת לנוער עולה בגילאי 12 עד 18 שנחשדים בביצוע עבירה והופנו לשירות המבחן על-ידי המשטרה. בין יעדי התוכנית נכללים מתן סיוע לנוער עולה על סף הידרדרות לצורך מניעת התנהגות מנוגדת לחוק; הוצאת נוער עולה ממעגל העבירות ושילובו בקהילה על-ידי שיקום ושינוי ההתנהגות הפוגעת; מתן מענים ממלכתיים, מקומיים וקהילתיים היוצרים "רשת ביטחון" עבור בני הנוער.

התוכנית מופעלת כיום בעלות כוללת של 3,500,000 שקל, שמתוכם כ-1,690,000 שקל הם מתקציב המדינה ונחלקים בין המשרד לקליטת העלייה (1,040,000 שקל) ומשרד הרווחה (650,000 שקל). במסגרת התוכנית, אשר לדברי משרד הרווחה פרוסה באופן המספק מענה לכלל המוקדים שבהם נדרש קיומה, משתתפים בכל יישוב כ-30-25 בני נוער עולים. עד היום השתתפו במסגרתה 2,543 בני נוער עולים.

דוח מחקר אודות מידת הצלחתה של תוכנית "סיכויים" בהשגת יעדיה, אשר פורסם במאי 2008, קבע שככלל, התוכנית עומדת ביעדים שהציבה לעצמה בכל הנוגע להפסקה ו/או הפחתה של התנהגות אנטי חברתית בקרב החניכים. מבין ממצאי ההערכה הבולטים היו:

• ירידה משמעותית בביצוע כל סוגי העבירות לאחר סיום התוכנית כדלקמן: ירידה של פי 2.75 בביצוע עבירות אלימות; ירידה של פי 10 בביצוע עבירות רכוש; ירידה של פי 3 בביצוע עבירות סמים.

• הפחתה בקרב 87% ממי שהשתמשו בחומרים פסיכו-אקטיביים בכמות הנצרכת;

• עלייה במידת השתלבותם של חניכי התוכנית במסגרת לימודית מ-78% בתחילת התוכנית ל-90% עם סיומה;

• יצירת עמדות חיוביות בקרב בני הנוער ביחס לעתידם הנורמטיבי: כ-78% מהנבדקים דיווחו כי ההשתתפות בתוכנית גרמה להם לראות את עתידם באופן חיובי יותר; 57% חשו חרטה בעקבות ההשתתפות בתוכנית על העבירות שביצעו; 76% דיווחו כי הם מבינים בעקבות התוכנית כי סמים אינם מהווים פתרון.

תוכנית נוספת, "משפחה תומכת", מיועדת ללוות הורים של בני נוער עולים עוברי חוק יוצאי בריה"מ לשעבר והיא מופעלת כיום ב-15 ישובים במחוז תל אביב והמרכז. בשל מגבלות שונות, לא הורחבה עד כה התוכנית לפריסה ארצית, וזאת למרות קיומם של ריכוזי אוכלוסיית קטינים עולים עוברי חוק גם באזורים נוספים בארץ. בהקשר זה יש לציין כי מבדיקתנו עולה כי בישובים הבאים (עיריות בלבד) נמצא כי שיעור גבוה (35% ומעלה) מהתיקים הפליליים שנפתחו לקטינים בשנת 2007 היו של עולים: צפת, נצרת עילית, לוד, ראשון לציון, יבנה, קריית מלאכי, נתיבות.

התוכנית האמורה כוללת פגישות עם המשפחה או עם אחד מבני המשפחה, קבוצות תמיכה וקבוצות לעזרה עצמית, ובין מטרותיה: לסייע למשפחות של נערים/נערות עולים/עולות שלהם נפתח תיק במשטרה; להגביר את חוסן המשפחה ואת כישוריה לתמוך בבני הנוער; לעודד את ההורים להיות שותפים בתהליך קבלת ההחלטות על תוכנית השיקום של ילדם; להגביר את מודעות המשפחות לשיתוף פעולה עם גורמים נוספים המשתתפים בשיקום בני הנוער.

עלותה השנתית של תוכנית "משפחה תומכת" היא 531,620 שקל לשנה, שמתוכם 265,810 שקל מתוקצבים על-ידי המשרד לקליטת העלייה. מאז הפעלת התוכנית בשנת 2006 ועד היום טופלו במסגרתה 433 משפחות ב-15 ישובים.

בנוסף לשתי התוכניות לעיל, המכוונות להתמודדות ישירה עם תופעת הפשיעה והעבריינות בקרב בני נוער עולה, מפעיל משרד הרווחה שורת תוכניות המיועדות להפחתת התנהגויות סיכון בקרב בני נוער עולים, בדגש על יעדי ההתערבות הבאים: תוכנית לאיתור נוער עולה בסיכון; ייעוץ ותמיכה; תוכניות לנערות עולות במצוקה; תוכניות למניעה וטיפול בהתמכרויות בשיתוף עמותת "אפשר" ו"אל-סם"; תוכניות לנוער משוטט בחבורות רחוב ועוד.

ההשקעה הכוללת של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתוכניות המכוונות לנוער עולה עומדת על כ-10 מיליון שקל בשנה, מתוכם כ-7 מיליון שקל מתקציב המשרד וכ-3 מיליון שקל מתקציב התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון.

התוכנית "עיר ללא אלימות" היא מודל עבודה עירוני להתמודדות מערכתית עם כל סוגי האלימות, ובהם אלימות בני נוער. התוכנית פותחה בעיר אילת בשנת 2004 ובשנת 2007 החליטה הממשלה להרחיבה ל-12 ערים נוספות. בשנת 2009 הורחבה התוכנית ל-66 ערים נוספות ובשנת 2010 פעלה ב-78 ערים שבהן כ-4.2 תושבים.

מדוח סקירת השפעות התוכנית שפורסמו בשנת 2010 עולה, כי אוכלוסיית העולים טרם זכתה להתייחסות מיוחדת במסגרת התוכנית. כפי שמצוין בדוח הסוקר את פעילות התוכנית כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפעלתה, שהוגש לשר לביטחון פנים בפברואר 2011, המטה המקצועי של התוכנית החל בהפעלת תוכנית פיילוט בעיר אילת, המיועדת לעולי בריה"מ, שלשמה אושר תקציב בגובה של כחצי מיליון שקל. במסגרת פיילוט נוסף בעיר נתניה, החלה עבודת מטה לפיתוח תוכנית בנושא מניעת אלימות המיועדת לפעול בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. לא צוין אם תוכניות אלו יתנו מענה מיוחד לאוכלוסיית בני הנוער העולים

ראשית יצוין כי מנתוני השנתון "ילדים עולים בישראל" לשנת 2009 עולה כי בניגוד למגמת הגידול שנצפתה עד שנת 2004 במידת מעורבותם של קטינים עולים בפלילים, החל משנת 2005 חלה ירידה משמעותית בשיעורי הפשיעה בקרב קבוצה זו, אם כי עדיין מדובר בשיעורי פשיעה הגבוהים משיעורם באוכלוסיה.

במטרה לבחון מהו חלקן של העבירות המבוצעות על-ידי קטינים עולים מכלל העבירות המבוצעות על-ידי קטינים בישראל ואת מגמות התופעה בשנים האחרונות, סיפקה משטרת ישראל נתונים אודות מספר התיקים שנפתחו בין השנים 2010-2005 לשתי אוכלוסיות אלה.

הנתונים שהתקבלו (הנתונים מעודכנים ל-18 במאי 2011 ומתייחסים לתיקי פ"א בלבד, על-פי העבירה החמורה בתיק), מצביעים על ירידה משמעותית במספר התיקים שנפתחו לקטינים עולים בין השנים האמורות, מ-6,223 תיקים בשנת 2005 ל-2,959 תיקים בשנת 2010, ועל ירידה בשיעור תיקים אלה מכלל התיקים שנפתחו לבני נוער מ-22.4% בשנת 2005 ל-13.2% בשנת 2010.

יצוין כי בין השנים 2000-2003 הלך וגדל חלקם של התיקים הפליליים שבהם היו מעורבים קטינים עולים בכלל תיקי הקטינים עד שעמד בשנת 2003 על 26.3%. לפי עורכי השנתון "ילדים עולים בישראל - 2009", ייתכן שהירידה שחלה במהלך השנים קשורה להתמעטות גלי העלייה לישראל, אך עם זאת, היא עשויה להצביע גם על תהליך של התאקלמות בני הנוער בישראל.

על-אף הירידה האמורה, בשנת 2009 עמד שיעור התיקים הפליליים בהם היו מעורבים קטינים עולים מתוך כלל התיקים של קטינים על 15.3%, שיעור הגבוה בלמעלה מפי שניים משיעור הקטינים העולים בכלל אוכלוסיית הקטינים בישראל (כאמור, 7.2%).

ירידה משמעותית במהלך השנים חלה גם בחלקם של מספר הקטינים העולים החשודים במעורבות בפלילים מכלל הקטינים החשודים בעבירות אלו: מ-14.3% בשנת 2007 ל-11.3% בשנת 2009. עם זאת, כאמור, נתון זה עדיין גבוה בכאחד וחצי משיעורה של אוכלוסיית העולים הקטינים בכלל האוכלוסיה.

התפלגות סוגי העבירות בקרב הקטינים מלמדת על שכיחות גבוהה של עבירות כלפי רכוש ועבירות נגד המוסר בקרב עולים, לעומת שיעורים נמוכים יותר של עבירות אלו בקרב כלל הקטינים החשודים (40.6% ו-19.5% לעומת 30.4% ו-10.7% בהתאמה).

למרות פניית מרכז המחקר והמידע למשרד לביטחון פנים בבקשה לקבלת נתונים אודות עבריינות בקרב קטינים עולים בפילוח על-פי ארצות מוצא, הבקשה לא נענתה בנימוק: "משטרת ישראל אינה נוהגת להציג בפומבי נתוני פשיעה אודות אוכלוסיות בהתפלגות לפי עדות או ארצות מוצא, קל וחומר כשמדובר בקטינים מנימוקים שונים שאינם רלוונטיים לשאלת ניתוח הנתונים". במרכז המחקר והמידע ציינו כי "תגובה זו הינה תמוהה לאור העובדה שמעת לעת מתקבלים מהמשטרה נתונים שונים הנוגעים לפשיעה בפילוחים לפי מגזר ערבי ויהודי וכיו"ב, גם כשמדובר בקטינים".

נתונים אודות התפלגות העבירות הפליליות בקרב קטינים עולים בפילוח על-פי ארצות מוצא לשנת 2007 ניתן למצוא בשנתון "ילדים עולים בישראל" לשנת 2009

הנתונים מראים כי בשנת 2007, 71.2% מקרב הקטינים העולים החשודים בפלילים היו עולי בריה"מ לשעבר, שיעור הגבוה משיעורם באוכלוסיית הקטינים העולים באותה שנה שעמד על כ-50%. שיעור הקטינים החשודים בביצוע עבירה בקרב ילידי אתיופיה עמד על כ-17%, שיעור הדומה לשיעורם באוכלוסיית הקטינים העולים באותה שנה.

קטינים המופנים לשירות המבחן

בני נוער שעברו על החוק או החשודים בעבירה על החוק מופנים על-ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער המפעיל מערך של קציני מבחן הממונים על הכנת תסקירים לבני נוער עוברי חוק ועל הטיפול בהם, בהתאם להוראות בית המשפט ועל-ידי רשות חסות הנוער המפעילה מסגרות חוץ ביתיות לקטינים במצוקה ובסיכון, ובהן גם מסגרות לבני נוער שעברו על החוק.

נתוני שירות המבחן לנוער לשנים 2010-2009, מצביעים על כך כי שיעור הקטינים העולים שהופנו לשירות המבחן במהלך כל אחת משנים אלה מכלל הקטינים שהופנו בשנה זו עמד על 14.4% (כלומר שיעור הגבוה פי שניים משיעורם באוכלוסיית הקטינים בישראל), מהם: 8.9% בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר, 2.1% בקרב יוצאי אתיופיה ו-3.3% בקרב יוצאי מדינות אחרות.

ככלל, בין השנים 2010-2009 חלה ירידה במספר העולים המופנים לשירות המבחן, פרט לעולי אתיופיה אשר לגביהם חלה דווקא עלייה בשנים אלו.

באגודה הישראלית למען ילדים עולים מציינים, כי במקביל למגמה המתמשכת של ירידה בשיעור כלל הקטינים העולים המעורבים בהתנהגות עוברת חוק מסתמנת עלייה מדאיגה בשיעור ההתנהגות העבריינית בקרב קטינים צעירים יותר. ואכן, נתוני שירות המבחן לנוער לגבי גילם של קטינים שהופנו לשירות בשנים 2010-2009, מלמדים על כך כי בין השנים 2010-2009 חלה עלייה ניכרת יחסית בשיעור קטינים בגילאי 15-12 מקרב כלל העולים שהופנו, במקביל ליציבות ואף ירידה מסוימת בשיעור הקטינים בגילאי 17-16. בולט במיוחד הנתון של קטינים בגיל 12 אשר לגביו חלה עלייה של פי שניים בשנים אלו. לאור ממצאים אלה יתכן וראוי לבחון אם העלייה האמורה אכן מבטאת מגמה בתחום ואת משמעותה ביחס למדיניות המניעה והטיפול בנושא..