ברנדה הל, שופטת בבית המשפט העליון הבריטי, אומרת כי צריך להפעיל בקרה על התפשטות זכויות האדם לכל תחומי החיים, אחרת - יתנגדו לה הממשלה והפרלמנט. הידיעה על דברי הל התפרסמה (16.6.11) בעיתון הלונדוני הדיילי טלגרף.
השופטת הבכירה (בית המשפט העליון בא במקום שופטי בית הלורדים - א.ש.) הזהירה את השופטים לרסן את השימוש בחוק זכויות האדם. החוק הזה, שהתקבל בשנת 2000, שילב את האמנה האירופית על זכויות האדם במשפט הבריטי. בהחלטה שניתנה לא מכבר, חייב בית המשפט האירופי את בריטניה לתת לאסירים בכלא
זכות הצבעה לפרלמנט. הממשלה הבריטית התעלמה מן ההחלטה הזאת ולא הביאה אותה לאישור הפרלמנט.
השופטת הל הסבירה כי יש גבולות טבעיים להתפתחות החוק הזה, והזהירה מה יהיו התוצאות אם לא ירוסן השימוש בחוק. הממשלה והפרלמנט עלולים לקרוא תגר על החלטות שופטים המבוססות על חוק זכויות האדם ולא לקיים אותן.
הקבלה עם ארה"ב וישראל לבריטניה אין חוקה כתובה. יש רק 'הסכמות' ותקדימים, למשל, כי פרלמנט אחד אינו יכול להגביל את הסמכות של הפרלמנט שיבוא אחריו. בארצות-הברית יש חוקה כתובה, המגבילה את הקונגרס לחוקק רק חוקים שאינם מתנגשים בחוקה. מקורה של ההגבלה הזאת הוא כי ארצות-הברית נוצרה מתאגיד של מדינות ('פדרציה') אשר קיבלו עליהן את החוקה. ההגבלה באה להבטיח את זכויות המיעוט, וכך אין הקונגרס יכול להחליט על שינוי הייצוג של המדינות הקטנות בסנאט, או להתערב בשלטונן העצמי.
לישראל אין חוקה, אבל בית המשפט העליון החליט כי לכנסת אין סמכות לחוקק חוק המתנגש ב'חוק יסוד -
כבוד האדם וחירותו'. הכנסת קבעה בהצבעה ברוב רגיל כי דרוש רוב מיוחס לשנות חוק יסוד. לו רצתה, הייתה יכולה הכנסת בקלות לבטל את ההחלטה על קיום חוק יסוד, או לפחות את הכפפת החוקים לחוק היסוד המסוים הזה. נזכיר כאן כי בג"ץ התערב - בגלל טענה על זכויות אדם - בהחלטה צבאית להרוס בניין ברצועת עזה אשר הייתה בו סכנה לחיי ישראלים. בעקבות הכשלת כוונת צה"ל יצאו מן הבניין מחבלים אשר רצחו אם הרה ובנותיה. בג"ץ לא הכיר באחריות לתוצאות התערבותו.
