אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים ומבצעים) לא הייתה רשאית להעניק לוואלה ולקוקה-קולה רשות להשתמש לצורכי פרסומת ביצירות שהזכויות עליהן מצויות בידיה. כך קובעת (15.6.11) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי.
אבניאלי קיבלה את תביעתן של תרצה אריאל, אלמנתו של מאיר אריאל, ושורה של חברות מוזיקה נגד השימוש לצורכי פרסומת שנעשה ביצירותיו של אריאל וביצירות של אמנים זרים באתר My Music שהפעילה קוקה-קולה במסגרת וואלה. כאשר נודע לאקו"ם על הפעלת האתר, היא הגיעה לפשרה עם וואלה וזו שילמה לה 40,000 דולר. התובעות טענו, כי ההסכם נעשה ללא ידיעתן והן לא היו מסכימות לפיצוי כה נמוך, ולכן תבעו פיצוי של 2.5 מיליון שקל.
אבניאלי קבעה, כי העברת הזכויות לאקו"ם לא כללה היתר לעשות שימוש ביצירות לצורכי פרסומת. היא דחתה את טענת אקו"ם, אתר My Music סיפק שירות מוזיקלי, וכי לא מדובר בפרסומת אלא במתן חסות. "אמנם אין זו פרסומת מסחרית, אך מדובר בפרסומת לכל דבר ועניין", אומרת אבניאלי. היא מציינת, כי אקו"ם עצמה טענה כך כאשר פנתה לוואלה בנוגע להפעלת האתר. יתרה מכך: באותו מכתב עצמו טענה אקו"ם, כי חלק מן הזכויות באותן שירים אינן מצויות בידיה.
אבניאלי מוסיפה וקובעת, כי לאור כל זאת - אקו"ם לא הייתה רשאית להתפשר עם וואלה ללא הסכמתן של התובעות. היא גם דוחה את מה שהגדירה כ"טענה מיתממת" של אקו"ם, לפיה הפרת ההסכם בינה לבין וואלה הייתה במישור החוזי ולכן אינה מעניינן של התובעות. אבניאלי מציעה לצדדים להגיע להסכמה על המחלוקת הכספית, לאחר קביעתה העקרונית, כדי לחסוך לעצמם את ההוצאות הנוספות.