פרויקט פינוי-בינוי בן 360 דירות באזור יוצא לדרך

פרויקט פינוי-בינוי בן 360 דירות באזור, של חברת הבנייה ויסמן, יוצא לדרך. בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר (ד', 15.6.11) את עתירתו של תושב העיר, יעקב אלעמי, נגד הפרויקט, ואף חייבו לשלם הוצאות בסך 30,000 שקל. התקבלו טיעוני המשיבים, ובהם המועצה המקומית אזור שיוצגה בידי עו"ד יורם מושקט.

כיום מתגוררות במקום 96 משפחות, בבתים ישנים ורעועים. חברת ויסמן תפנה אותם, ותבנה על המתחם 360 דירות במגדלי מגורים. תב"ע מקורית אישרה בניית 220 דירות בלבד, אך הוועדות לבניין ערים אישרו כבר לפני שנים הגדלת הפרויקט ב-64%, ל-360 דירות.

ויסמן היה היחיד מבין תושבי אזור שהתנגד לתוכנית, הן בוועדות הבנייה והן בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים. הוא טען כי הגדלת מספר הדירות תביא לצפיפות-יתר. עוד טען, כי התוכנית מפלה לרעה את המפונים: הם יקבלו דירות של 75 מ"ר נטו, שהם 115 מ"ר ברוטו, בעוד שחברת ויסמן תוכל למכור בשוק החופשי דירות גדולות של עד 200 מ"ר.

השופטת רות רונן דחתה באוגוסט אשתקד את ההתנגדות. היא קבעה כי התוכנית סבירה והיא לפי רוח תוכניות התכנון החדשות ותמ"א 35.

אלעמי לא התייאש והגיש ערעור לבית המשפט העליון, כנגד הוועדה המחוזית, המועצה המקומית אזור וחברת ויסמן. בשבוע שעבר דחו נשיאת בית המשפט דורית ביניש והשופטים עדנה ארבל ועוזי פוגלמן את הערעור. הם קבעו שפינוי התושבים עולה בקנה אחד עם התכנון, וכי טענותיו של אלעמי, שכבר נדונו בהרחבה, נגד התוכניות, אינן עניין לדיון בבית המשפט.

ל-News1 נודע כי אלעמי מתגורר בווילה ברחוב ויצמן, במרחק קטן מהבנייה המתוכננת. נראה שהוא חושש שבניית מגדלים רבי-קומות בסמוך תפגע באיכות חייו.

ויסמן חושפת התוכניות: מגדלים של עד 22 קומות

חברת ויסמן חשפה הבוקר בפני News1 את תוכניות הבנייה שלה בפרויקט: היא תבנה ארבעה מגדלים בני 20 עד 22 קומות, באיכות בנייה ובגימור ברמה גבוהה. 96 דירות יינתנו בחינם למפונים, ו-264 הנותרות יימכרו בשוק החופשי. עתה ממתינה החברה להשלמת ההליכים הפורמליים בעירייה ולקבלת היתרי הבנייה.

ויסמן, שמרכזה בחולון, בבעלות משפחת ויסמן, היא אחת מחברות הבנייה הפרטיות הוותיקות בארץ. החברה בנתה בשנים האחרונות מאות דירות באזור, כולל בניין בן 10 קומות, 130 דירות, הסמוך למתחם שבו ייבנה הפרויקט החדש. אחד הפרויקטים שלה ידוע בשם "מדורגי המצודה".

לדברי החברה, ההתנגדות של אלעמי עיכבה את הפרויקט שלוש שנים ויותר: עיכוב של שנה בוועדה המחוזית בשל ההתנגדות שהגיש שם, עיכוב של שנה וחצי בבית המשפט לעניינים מינהליים, עיכוב של עשרה חודשים נוספים בבית המשפט העליון.