לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה השבוע (יום ג', 14.7.03) תביעה של הוצאת 'הלכות' בסך 2.5 מיליון ש"ח, נגד החברות המפעילות את אתרי המשפט Law-data ו-Data-fax, בטענה כי אלה גנבו ממאגרי המידע המשפטיים שלה, 'דינים ועוד' ו-'עבודה ועוד', אלפי פסקי דין.
בתביעה, שהוגשה נגד האתרים ובעליהם, איתי ריכטר ורמי אוזן, מתבקש בית המשפט להוציא צו מניעה קבוע, שיאסור על הנתבעים להמשיך בפעולותיהם, וכן צו למתן חשבונות ופיצוי כספי. תביעה זו של הוצאת 'הלכות', מצטרפת לתביעה קודמת שהוגשה נגד אותם שני אתרים לפני כשבועיים, על-ידי נבו הוצאה לאור בע"מ, המפעילה אף היא תקליטור מאגר משפטי ('המאגר') וכן את האתר המשפטי nevo.co.il.
תביעתה של נבו, שהוגשה באמצעות עו"ד אסף פוזנר לבית המשפט המחוזי בירושלים, והועמדה על סך 3 מיליון ש"ח לצרכי אגרה, התבססה על עילות של הפרת חוזה (תקנון השימוש באתרה), הפרת חובה חקוקה (חוק המחשבים וחוק עוולות מסחריות), הפרת זכויות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט, הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, גזל והשגת גבול.
מכתב התביעה שהגישה נבו עולה, כי החברות המפעילות את אתרי המשפט Law-data ו-Data-fax כוללות באתריהן אלפי פסקי דין אשר נלקחו ללא היתר ושלא כדין ממאגרי מידע אחרים ('דינים ועוד' ו'עבודה ועוד' שבהוצאת הלכות, 'המאגר' בהוצאת נבו, 'תקדין' בהוצאת חברת CDI ועוד). כתב התביעה של הוצאת הלכות, שהוגש באמצעות עו"ד ירון הרשקוביץ', מבוסס על עובדות דומות, וגם בו סכום התביעה, הועמד על 2.5 מיליון ש"ח לצרכי אגרה.
"העתקת פסקי דין שיטתית לשם תחרות בלתי הוגנת"
בשתי התביעות נטען, כי החברות המפעילות את Law-data ואת Data-fax - בחרו לעשות קיצורי דרך על חשבון אחרים: במקום להשקיע השקעות גדולות בסריקה והקלדה של פסקי דין רבים המיועדים לאתרים שלהם - כמו שעשו הוצאת הלכות והוצאת נבו - "בחרו הנתבעות לגנוב, פשוטו כמשמעו, אלפי פסקי דין מהאתר של נבו ומהתקליטורים של הלכות. בעשותם כך, יכלו Law-data ו-Data-fax להציג לקהל היעד שלהם מאגרי מידע גדולים המקיפים שנות פסיקה רבות, ובכך להתחרות תחרות לא הוגנת במאגרי המידע של הוצאת הלכות והוצאת נבו".
הלכות ונבו טוענות כי "האטרקטיביות של אתר משפטי כלשהו, טמון, בין היתר, בלקט פסקי הדין המצוי בו. התועלת לציבור (ובעיקר ציבור המשפטנים) מהלקט, נעוצה בין היתר" בהיקפו ומידת עדכונו, ולשם כך הן מעסיקות עובדים סביב השעון, בהשקעה כספית גדולה.
התובעות טוענות כי הן מקבלות את פסקי הדין מאתר בית המשפט, ולעיתים גם מהשופטים עצמם, ומשנות את קידודו ועיצובו הויזואלי, כל אחת לפי ייחוד הפורמט שבאתר שלה. פורמט ייחודי זה איפשר לגלות, בקלות יתירה, את עובדת הגניבה של פסקי הדין על-ידי הנתבעות, מאחר ואלה התרשלו עד כדי כך, שלא תמיד טרחו להסיר את סימני הזיהוי של האתר.
חלק מפסקי הדין של התובעות, שנפסקו טרם הקמת אתר בית המשפט, נקנו על ידן ממאגר 'פדאור' של לשכת עורכי הדין, בסכום של מאות אלפי דולרים, ונסרקו או הוקלדו על-ידי עובדיה, כדי להעלותם לאתר.
הוצאת נבו אף מציינת לראיה, מקרים בהם הועתקו פסקי הדין עם השגיאות שהיא הכניסה, בשוגג, במסמכים. לאחר שחשדה כי הנתבעות מעתיקות את פסקי הדין ממנה, הכניסה לכמה פסקי דין 'סימני זיהוי' ייחודיים, כגון סימני שאלה, או טעויות מכוונות, ואלה כאמור, הופיעו במאגרי הנתבעות כעבור זמן קצר. עוד מצויין בתביעה, כי גם את תמצית פסק הדין, אותו מוסיפה נבו לחלק מהפסיקות, לא תמיד טרחו התובעות להסיר, כשהעתיקו את פסקי הדין.
אלפי פסקי דין 'נגנבו' - "הרבה יותר ממה שהחוק מרשה"
בתביעות, מובאת רשימה של למעלה ממאה פסקי דין, המהווים מידגם בלבד, מתוך רשימת של אלפי פסקי הדין שנגנבו, לטענתם, על-ידי Law-data ו-Data-fax ונכללו באתרים שלהם. שתי התובעות ביקשו מבית המשפט, בנוסף לסעד הכספי ולתביעת צו המניעה הקבוע, גם צו מניעה זמני המונע מ- Law-data ומ-Data-fax לעשות שימוש בפסקי הדין שנגנבו מהם.
בתביעתה של נבו, הסכימו הנתבעות למתן צו מניעה זמני, דבר שיש בו משום הודאה מטעמן כי פסקי דין נלקחו שלא כדין ונכללו באתרים שלהם. בתביעת הוצאת הלכות טרם נקבע מועד לדיון בהוצאת צו המניעה הזמני, אך לא מן הנמנע כי גם לקראת דיון זה יודיעו Law-data ו-Data-fax על הסכמתן להוצאת הצו הזמני.
באופן אירוני, צויין בתביעות, הסיסמא הפרסומית עליה חוזרת Law-data בפרסומיה היא: "יותר מעודכן, יותר מקיף, יותר יעיל, יותר מהיר, הרבה יותר ממה שהחוק מרשה". "אין ספק שבפעולותיהן, החברות Law-data ו-Data-fax ומנהליהן עשו הרבה יותר ממה שהחוק מרשה: הפרת זכויות יוצרים, תחרות בלתי הוגנת, עשיית עושר ולא במשפט, ועוד".
אלי נבו: הנתבעות גילו רשלנות וחובבנות
מנכ"ל נבו הוצאה לאור, אלי נבו, אמר ל-Nfc, כי הנתבעות גילו "רשלנות בהעתקה", מאחר והוא החביא את מספר תעודת הזהות שלו בפסקי הדין שהיו באתרו, והנתבעות לא שמו לב לכך והעתיקו את פסקי הדין עם מספר זה. "יתירה מכך", אומר נבו, "לעיתים הן אף השאירו את הלוגו שלי 'נבו הוצאה לאור' המופיע בתחתית העמוד. עד כדי כך הגיעה הרשלנות והחובבנות שלהן".
אלי נבו הוסיף, כי "עד אתמול (ד') בבוקר הן עדיין לא הסירו את פסקי הדין שגזלו מאיתנו. כולם מתחרים בכבוד אחד עם השני, ופתאום מישהו בא ומתפרע. הפיתוי לגנוב את פסקי הדין הוא מאוד גדול, והנתבעות לא עמדו בו".
נראה כי בקרוב גם חברת CDI, המוציאה לאור את תקליטור המאגר המשפטי 'תקדין', תגיש אף היא תביעה נגד אתרים אלה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
