בידי הפרקליטות אין נתונים מדויקים על עסקות הטיעון - כמה נחתמו, באיזה שלב של המשפט וכדומה. כמו-כן מתברר, כי קיימים אי-דיוקים בין הנתונים שהוזנו למערכת הממוחשבת של הפרקליטות לבין הנתונים הנכונים המופיעים בתיק. כך מגלה פסק דין של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר
יגאל מרזל.
מרזל דחה (6.7.11) את עתירת התנועה לחופש המידע ויוסף זוהר למסור לזוהר מידע על עסקות הטיעון, לשם עבודת דוקטורט שהוא כותב באוניברסיטה העברית. במקור ביקש זוהר לקבל את כל הנתונים על כל עסקות הטיעון בשנים 2009-2001, אך ככל שהתקדם הדיון והתברר שהנתונים אינם קיימים, הסכים זוהר להסתפק בנתונים של השנים 2010-2001 בבית משפט מחוזי אחד.
אלא שגם משימה זו התגלתה כבלתי אפשרית, כפי שמתאר מרזל את תגובת המדינה להצעה: "תיקי הפרקליטות שנסתיימו ולא בוערו, נמצאים בארכיב הפרקליטות המצוי במעלה אדומים, ואשר על כן ביצוע הבדיקה הידנית המבוקשת ידרוש שינוע של התיקים אל משרדי הפרקליטות. כאומדן, בכל הקשור לשינוע התיקים המתייחסים לבית המשפט המחוזי בתל אביב (שם מדובר ב-4,779 תיקים לעיון, לשם היעתרות לבקשה), הוערך השינוע ב-3,000 קרגלים שיהיה צורך לשנע, בעלות כוללת של 27,000 שקל, לא כולל מע"מ.
"מעבר לכך, נרשם בתצהיר כי נעשתה בדיקה אקראית של 15 תיקים שאינם בעלי היקף חריג ומיוחד (תיקים שאינם 'תיקי ארגזים'), בכדי לבחון את הזמן המשוער שייקח לבדוק את את התיקים, ובכלל זה לעבור עליהם ולחלץ מהם את המידע המבוקש. מבדיקה זו, שערך מתמחה שהוקצה לשם ביצוע משימה זו, עלה כי אכן קיים אי-דיוק בין הנתונים שהוזנו למערכת המחשב לבין הנתונים שנמצאו בבדיקה ידנית.
"צוין, כי פרק הזמן שנדרש לשם בדיקת 15 התיקים עמד על חמש שעות עבודה ברוטו (שלוש שעות ו-45 דקות נטו). עוד צוין בתצהיר, כי בתיקים גדולים או מורכבים, תידרש עבודת פרקליט לשם חילוץ המידע המתבקש. באופן כולל, הוערך משך הזמן הנדרש לשם מתן מענה לעתירה במתכונתה המצומצמת בנוגע לתיקים בבית המשפט המחוזי תל אביב על סך של 1,968 שעות עבודה, כלומר כמעט שנת עבודה של מתמחה/פרקליט".
לאור נתונים אלו קבע מרזל, כי הבקשה תחייב את הפרקליטות ל"הקצאת משאבים בלתי סבירה" - נימוק שעל-פי חוק חופש המידע פוטר רשות מלספק את המידע המבוקש. מרזל ציין, כי אין המדובר במסירת מידע קיים, אלא ביצירתו של מידע חדש עבור זוהר, ולכן אין מקום להיענות לבקשה.
מרזל הוסיף: "הטיפול בבקשה דנן, חורג מן המשאבים הרגילים המוקצים לרשות המינהלית ויש בו כדי לחייב את הרשות להסיט משאב קיים ממשימתו העיקרית - פרקליטים וכוח עזר מקצועי שלהם - לצורך משימה אחרת שאינה בליבת תפקידיה של הרשות ולמשך זמן בלתי מבוטל. ישנו חשש - אף במידת הסתברות גבוהה - לשיבוש של ממש בעבודת הרשות. הדבר נובע מכך שאין מדובר במידע ממוחשב או מאוחסן, אלא במידע שנתבקש איסופו ועיבודו באופן ידני". העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
