ביהמ"ש קיבל את הודעת הנאשם המרכזי בפרשת ממורנד

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל פרדלסקי, אישרה להגיש את ההודעה שמסר מנהל התיקים אלון וגנר בחקירתו ברשות ני"ע בפרשת ממורנד-פוקס. בסיומו של משפט זוטא, דחתה (ב', 18.7.11) פרדלסקי את טענותיו של וגנר נגד קבילות הודעתו, אם כי מתחה ביקורת על חוקרי הרשות.

על-פי כתב האישום, בשנת 2004 ניהל סגן יו"ר אפריקה-ישראל, נדב גרינשפון, מו"מ בשמה של חברת ממורנד (גם היא בשליטתו של לב לבייב) עם חברת האופנה פוקס, על הקמת רשת חנויות של פוקס ברוסיה. הוא סיפר לווגנר, ידידו ומנהל ההשקעות של משפחתו, על המו"מ. גרינשפון עצמו לא גרף רווחים כלשהם מן המידע, אך וגנר ואחרים עשו בו שימוש ורשמו רווחים, כאשר שער מניית פוקס עלה ב-50% עם פרסום ההודעה על המו"מ. גרינשפון הודה במסגרת עסקת טיעון ונדון ל-200 שעות עבודה לשירות הציבור בלא הרשעה.

וגנר טען, כי ההודעה שמסר במאי 2007 נגבתה ממנו תוך הפעלת לחצים בלתי חוקיים ולאחר שהופרה זכותו להיוועץ בעורך דין. לטענתו, החוקר לביא אבנת הודיע לו שייעצר אם לא יודה, ובכך היה נמנע ממנו לטפל באביו החולה, ואף איים עליו שיעצור את אביו. עוד טען, כי אבנת מנע ממנו להיפגש עם עורך דין, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות, ואיפשר לו זאת רק בשלבים האחרונים של חקירתו.

רשות ני"ע טענה, כי לא הופעלו על וגנר לחצים פסולים כלשהם. לדבריה, אבנת העביר לממונים עליו את בקשתו של וגנר להיוועץ בעו"ד, אך הם ניצלו את סמכותם החוקית לעכב את המפגש בשעה, וזאת לאחר שווגנר החל להודות בחשדות שיוחסו לו והם חששו משיבוש החקירה אם ייפגש מיד עם עורך דינו.

פרדלסקי דחתה את טענותיו של וגנר בנוגע להפעלת אמצעים פסולים וקבעה, כי היא מאמינה לעדויות האמינות והסדורות של אבנת ובכירי הרשות שהעידו בפניה - מנהלת מחלקת החקירות דאז, עתליה ארד; מי שהיה סגנה ועומד כיום בראש המחלקה, ניר בראון; והיועצת המשפטית של המחלקה, ציפי גז. לעומת זאת, אמרה, עדותו של וגנר לא הייתה אמינה והיו בה סתירות.

פרדלסקי קבעה שחוקרי הרשות הפרו את זכותו של וגנר להיוועץ בעו"ד והודעתו נגבתה תוך הפרת כללי החקירה התקינים. אבנת לא אמר לווגנר כבר בתחילת חקירתו שיש לו זכות להיוועץ בעו"ד, וכאשר ונגר עצמו שאל זאת - לא מסר לו אבנת את מלוא המידע. עוד קבעה, כי בראון וגז פעלו שלא כשורה, כאשר איפשרו לאבנת להמשיך בחקירה בלא שהחליטו האם לאפשר לווגנר להיפגש עם עו"ד.

עם זאת קבעה פרדלסקי, כי הליקויים נפלו בתום לב, ויש להתחשב בכך שהחקירה התנהלה שנה בלבד לאחר שביהמ"ש העליון קבע כללים בנוגע למותר ואסור בחקירה פלילית (הלכת יששכרוב). עוד קבעה, כי אוטונומיית הרצון החופשי של וגנר לא נפגעה, למרות העיכוב בפגישתו עם עורך דינו, ולכן אין לפסול את הודעתו.