תעלומת הכנסות המיליונים של מאגרי המידע המשפטי

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בשבוע שעבר בקשה למנות מומחים לבדיקת ספרי החשבונות של חברת דטה חוק ומשפט, על-מנת להגיש ממצאים ביחס להיקף הסכומים שעליה להעביר לקופת פשיטת הרגל של איש העסקים יוסף סייג.

הנאמן, עו"ד ישי בית-און, מבקש למנות את רו"ח אבי לוי, והכלכלן אילן קלמנוביץ', בהמשך להחלטת שופטת בית המשפט המחוזי ורדה אלשיך.

להערכת עו"ד בית-און, בקבוצת דטה חוק ומשפט נחבאים סכומי כסף גדולים, וזו הסיבה בגינה הוא הוציא מכתב דרישה על סך של 23 מיליון שקל, סכום הקרן בלבד. לדברי בית-און, זהו חלק יחסי בלבד מהכנסות החברות מאז 1999. על-פי ההערכות שביצע - הכנסות החברות בשנים 2007-2000 נאמדות בלפחות 60 מיליון שקל.

זהו גלגול נוסף של פרשיה העוסקת בהעברת הפעילות והנכסים של חברת lawdata שהייתה בבעלות יוסף סייג, פרקליט לשעבר, לחברת "דטה חוק ומשפט בע"מ". סייג נקלע להליכי חדלות פירעון ועו"ד בית-און התמנה כנאמן לנכסיו.

עו"ד בית-און העלה טענות בדבר האורח הפסול בו ניהל סייג את עסקיו באמצעות חברת lawdata וטען לחציצה מלאכותית בין סייג לבין החברה, שנועדה להעביר את נכסי החברה ופעילותה ללא כל תמורה למי שהיה באותה עת שותף עסקי של סייג. לאור זאת, ביקש עו"ד בית-און כי בית המשפט יעשה שימוש בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, המבטל כלפי הנאמן הענקת נכסים של מי שנעשה פושט רגל, ויבטל את עסקת העברת נכסי ופעילות lawdata לדטה חוק ומשפט בע"מ.

חברת "דטה חוק ומשפט בע"מ", העלתה מנגד טענות-סף שונות, בהן הטענה כי סייג ניהל את פעילותו הכלכלית באמצעות חברה שהיא כידוע ישות משפטית נפרדת, ולכן אין תחולה לפקודת פשיטת הרגל אלא לכל היותר מדובר בסכסוך אזרחי בין שתי חברות.

בית המשפט קיבל את טענותיו של עו"ד בית-און וקבע כי הוכחה תשתית עובדתית של התנהלות בחוסר תום לב משווע על חשבון נושיו של סייג. "די בכך כדי לקבל הלכה למעשה את לב בקשתו של הנאמן ולקבוע כי העניין הולם בירור בבית המשפט של חדלות פירעון ומן התשתית העובדתית שלו עולה בבירור, ובהתבסס על ממצאים שיפוטיים חלוטים, תמונה על העברה - ולמעשה הברחת נכסים פסולה, בשיתופה הפעיל של המשיבה".

השופטת אלשיך, קיבלה באחרונה את עמדת עו"ד ישי בית-און, המשמש כנאמן לנכסי החייב יוסף סייג, דחתה את כל טענות הסף שהמשיבה העלתה נגדו, ופסקה כי המשיבה תשלם לעו"ד בית-און הוצאות ושכר טירחת עו"ד בסכום חריג של 120,000 שקל. זאת, בין היתר, מאחר שפעלה בחוסר תום לב ולאור העובדה שטענותיה נמצאו לא נכונות, ועל כך שניסתה לחסום את עו"ד בית און, שוב ושוב, בטענות-סף.