"ברור שההלוואה שאין לה מועד היא לא בתנאי שוק". כך אמרה (ו', 22.7.11) נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים,
מוסיה ארד, בהמשך חקירתו הנגדית של
אהוד אולמרט. ארד התייחסה להלוואה בסך 75,000 דולר שקיבל אולמרט בתחילת שנות ה-90 מג'ו אלמליח, בלא שנקבע לה תאריך פרעון.
אולמרט אמר על אלמליח: "הוא אכן חבר טוב שלי", ואישר שנפגש איתו מספר פעמים בשנה. קורב טען: "העובדה שאתם חברים יכולה להצביע על כך שההלוואה לא נעשתה בתנאים רגילים". אולמרט השיב: "ההלוואה ניתנה לי בנסיבות מסוימות. היה ויכוח עם
מבקר המדינה האם קביעת מועד הפירעון, האם בדיעבד זו תהיה חריגה".
אולמרט מואשם, כי הסתיר ממבקר המדינה שקיבל מאלמליח מתנה בסך 100,000 דולר, לטענתו - למימון הגנתו במשפט החשבוניות הפיקטיביות בליכוד. לדברי אולמרט, הוא לא דיווח על ההלוואה משום שהיא ניתנה מספר שנים לפני מינויו לשר. התביעה טוענת שאולמרט הסתיר את המתנה כדי שהמבקר לא יראה את ההלוואה כטובת הנאה פסולה.
צבן: "אתה אומר שם שאלמליח לא חבר שלך"
קורב טען: "זכרת היטב שקיבלת 100,000 דולר. במצבך [הכלכלי - א.ל.] כפי שאתה מתאר אותו ואתה מקבל 100,000 דולר זה לא דבר ששוכחים. לא יכול להיות ששכחת מתנה בסדר גודל כזה. הסתרת את זה מהמבקר, כי ידעת שהוא יתפלא מאוד שקיבלת הלוואה ואחר כך קיבלת מתנה". אולמרט השיב: "מדובר היה על תרומות למימון המשפט שלי. קיבלתי באותו זמן תרומות רבות למימון ההוצאות המשפטיות שלי. לא היה קשר עסקי ביני לבין אלמליח. ענְיין אותו [את המבקר - א.ל.] ניגוד העניינים, ומשהכללים הללו קוימו, הוא הסתפק בכך".
כאשר עסק קורב בהצהרה שהגיש אולמרט למבקר המדינה, התערב השופט
יעקב צבן ואמר: "אתה אומר שם שאלמליח לא חבר שלך". אולמרט השיב: "מדובר בהלוואה שמקבלים ממשפחה או מחברים, אז זו לא יכולה להיות שאלה של טובת הנאה, וזה מה שטוען עורך דיני". קורב טען: "הסתרת את העובדה שהוא חבר שלך, כי ידעת שאם הוא חבר שלך - מיד התייחסו להלוואה זו כטובת הנאה".
אולמרט השיב: "לא רק שלא הסתרתי זאת, אלא בדיוק ההיפך. היות שמדובר בחבר, הוא בודק ומתייחס לתנאים שהופכים להיות רלוונטיים כשאני מתמנה להיות שר. אם היה חושב שיש קשר עסקי בינינו, הוא היה פוסל את הקשר. יש פה חברות שעולה לאורך כל הדרך".
השופט
משה סובל הגדיר את תחומי המחלוקת: "אדוני [קורב - א.ל.] טוען שחברות מגבירה את עניין טובת ההנאה, ואולמרט ועורכי דינו סוברים ההיפך. לדעתם זה מקטין את ההסתברות לטובת הנאה, ואילו אדוני חושב שזה מה שמגביר את החשש לטובת הנאה".
קורב: "תראה לנו איפה אתה כותב שאתם חברים". אולמרט: "טחו עיניו מראות. אנחנו אומרים חד-משמעית שמהבקר לא שואל אותי איך ביליתי עם אלמליח. הוא שואל אותי מבחינת הכללים והשבתי לעניין".
צבן שאל את קורב, האם העובדה שלבסוף ענו באי-כוחו של אולמרט למבקר בעניין החברות בינו לבין אלמליח אינה מרפאת את הסוגייה. קורב השיב: "כן ולא. לא נמסר למבקר מעולם עניין ה-100,000 דולר. גם המבקר התעייף. המידע שהוסתר מהמבקר - מידת הקירבה והתרומה - הוסתר ממנו במכוון".
"מעולם לא קיבלתי מתנה מטלנסקי"
בהמשך הדיון נחקר אולמרט בעניין טענת התביעה, לפיה הסתיר ממבקר המדינה ששווי אוסף העטים שלו הוא 1.3 מיליון דולר - כפי שקבע השמאי מטעם חברת הביטוח שלו. אולמרט אמר: "מעולם לא החזקתי 1,200 עטים. אולי שליש מהם. אני לא מטיל דופי ביושרו של האיש [השמאי - א.ל.] שהוא חשב כך, אבל אף אחד לא אמר לו דבר כזה, והוא גם לא ראה את כל העטים, רק כמה מגירות. פתח אולי מגירה אחת או שתיים".
קורב: "בשנת 1989 היו לך 150 עטים?" אולמרט: "אם זה כולל את עטי הפיילוט, מפלסטיק אז יכול להיות שכן". קורב: "אז יכול להיות שאם כוללים את עטי הפיילוט מפלסטיק, זה 1,200 עטים". אולמרט: "אני לא זוכר. לא יודע להגיד אם זה כולל עטים פשוטים מאוד שאין להם ערך".
קורב שאל את אולמרט, בהתבסס על גירסתו שלו: "אדם במצבך איך מגיע לאוסף ששווה 70,000 דולר ואיך אדם שחי באוברדרפט יכול לקנות עטים בסכומים כאלו? האם חלק ניכר מהעטים קיבלת במתנה כפי שהעיד טלנסקי". אולמרט השיב, תוך שהוא רומז לעד המדינה בפרשת
הולילנד: "מעולם לא קיבלתי ממר טלנסקי מתנה ולא מאף נוכל אחר שאתם משלמים לו מיליוני דולרים כדי שיפיץ דברי שטנה על חצי מדינה".