מזבח אבן מרשים מתקופת מלכי יהודה התגלה לאחרונה בחפירות תל צפית (גת פלשתים המקראית).
המזבח התגלה על-ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולגיה באוניברסיטת בר-אילן. הוא התגלה בשכבת חורבן המתוארכת סביב 830 לפני הספירה, בתקופת אחאב מלך ישראל, ואלישע הנביא. מדובר במועד שבו חזאל מלך ארם הרס את העיר. האירוע מוזכר בתנ"ך בספר מלכים ב'.
המזבח עשוי מאבן מקשה אחת, ומימדיו 50X50X100 ס"מ. למזבח שתי קרניים בצד הקדמי ועיטור של כרכוב מתחת לחלק העליון. הוא נמצא בתוך מבנה גדול מימדים. טרם ברור אם מדובר במקדש, או בבית פרטי גדול מימדים שבתוכו הייתה פינת פולחן.
החוקרים ציינו כי המזבח מזכיר בצורה ברורה את תיאור המזבחות במקרא, הן מזבח העולה (הגדול) והן מזבח הקטורת (הקטן) במשכן ובמקדש. בשני המקרים, מתיאורים שונים עולה כי למזבח המקראי היו קרניים בפינות המזבח וכן עיטור של כרכוב מסביב למזבח.
רק שלושה מצידי המזבח סותתו עד הסוף. חלקו האחורי הושאר לא סותת והוא משולב בקיר. אפשר שהדבר נעשה בכוונה תחילה ואפשר שמדובר במזבח שנשבר תוך כדי ההכנה ועל-מנת להסתיר את הדבר, שילבו את החלק האחורי בקיר.
בעבר, נמצאו מזבחות אחרים באתרים אחרים בישראל (אך לרוב קטנים יותר ובעיקר בשכבות מאוחרות יותר).כך,למשל,במזבחות מאתרים אחרים נמצאו 4 קרניים -עיצוב המתאים לתיאור המקראי. בפריט מתל צפית אומנם יש דמיון רב לתיאורים המקראיים , אך יש רק 2 קרניים ,להערכת הארכיאולוגים, השוני, הייחודי לפלשתים, נובע מההשפעות של התרבויות האיגאיות (היווניות הקדומות) שמהן באו הפלשתים.
מצד שני, מימדי המזבח דומים להפליא לתיאור של מזבח הקטורת במשכן בשמות פרק ל:ב ("אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו" - אמה היא בערך 50 ס"מ)
משמעות עיטור הקרניים שמופיע במזבח ובמזבחות מאתרים ישראלים אינה ברורה, על-אף שברור כי במדובר בסמל בעל משמעות.כידוע,במקרא (למשל במלכים א, פרק ב)נאמר כי ההורגים בשגגה היו נאחזים בקרנות המזבח על-מנת להינצל ממוות.רוצחים,לעומת זאת,לא מצאו בו מפלט. "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות כא: יד) - כלומר, נאשם שהוכחה אשמתו ונאחז בקרנות המזבח, לא יצא פטור מעונש.
הדמיון הרב בין המזבחות בפלשת לבין המזבחות בישראל מדגים בצורה יפה את הקשרים הענפים שבין התרבות הישראלית לפלשתית בתקופת המקרא. מצד אחד - עוינות ומלחמות ומצד שני - מעבר של רעיונות והשפעות בין התרבויות (דומה למשל לסיפור שמשון,שמצד אחד נלחם בפלשתים,אך באותה עת גם מתחתן עם נשים פלשתיות!).
פרופ' אהרון מאיר שעמד בראש צוות החופרים אומר כי לחשיפת המזבח חשיבות רבה.
"המזבח שנמצא בתל צפית פותח צוהר קטן, אך מרשים ומיוחד, אל התרבות הפלשתית והישראלית בתקופת המקרא בכלל, ואל העולם הפולחני שלהם בפרט. לא כל יום יש לנו חפצים מחיי היום יום בתקופת המקרא שכל כך קשורים לחפצים המתוארים בטקסט המקראי. יש כאן אפשרות להוסיף נדבכים נוספים ומעניינים אודות עולם המקרא - ברבדים שונים ומגוונים", אמר.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
