עונשי מאסר כבדים למעורבים בפעולות טרור ובסיוע למחבלים, לצד חילוט רכוש ששימש לביצוע מעשי טרור - אלו שניים מעיקרי הצעת חוק המאבק בטרור, שהניחה הממשלה (27.7.11) על שולחן הכנסת, ואשר מיועדת להחליף בין היתר פקודה משנת 1948 ומספר חוקים אחרים.
משרד המשפטים אומר בתחילת ההצעה ובראשית דברי ההסבר, כי מטרתה היא לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים למאבק בטרור, תוך איזון בין מאבק זה לבין מחויבות המדינה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. החוק נועד גם למנוע הקמת של ארגוני טרור ולמנוע מעשי טרור של יחידים וארגונים.
בחלקו הראשון עוסק החוק בסמכותו של שר הביטחון להכריז על ארגון טרור - זמנית או באופן קבוע. בין היתר הוא קובע, כי גם אם חלק מפעילותו של הארגון חוקית - ניתן להכריז עליו כארגון טרור. פלג, סניף, סיעה או מוסד המופעלים בידי חברי ארגון טרור, ייחשבו גם הם כארגון טרור. גם ארגון המאפשר את פעילותו של ארגון טרור, יוכל להיחשב כארגון טרור.
החוק מוסיף וקובע, כי שר הביטחון יוכל לאמץ הכרזה בחו"ל (של ממשלה או האו"ם) על ארגון טרור גם לצורכי החוק בישראל. כמו-כן, נכללים בחלק זה הליך של ערעור על הכרזה כזאת, והקמת ועדה מייעצת בידי שר המשפטים (שני משפטנים בכירים ואיש ביטחון) אשר תמליץ לשר הביטחון בנושא הכרזות וביטולן.
מאסרים גם למי שמביעים תמיכה או מסייעים
החלק השני מונה שורה ארוכה של עבירות הקשורות למעשי טרור וקובע את העונשים עליהן. בין השאר נקבע, כי עונשו של מבצע פיגוע המוני ושל מבצע פיגוע כימי או ביולוגי יהיה מאסר עולם; מי שעומד בראש ארגון טרור או מכוון את פעילותו - 25 שנות מאסר; ממלא תפקיד פיקודי או ניהולי בארגון טרור - 15 שנות מאסר; חבר בארגון טרור - חמש שנות מאסר; מגייס לארגון טרור - שבע שנות מאסר; מסייע לארגון טרור - חמש שנות מאסר; מדריך בביצוע מעשי טרור - שבע שנים; סחר בנשק עבור ארגון טרור - 20 שנות מאסר; סחר בנשק ביולוגי או כימי, או לביצוע פיגוע המוני - 25 שנות מאסר.
החוק מוסיף ומטיל עונש של שלוש שנות מאסר על מי שמביע תמיכה בפומבי בארגון טרור (כולל דברי שבח, הנפת דגל וכדומה); הקורא לבצע מעשה טרור ייאסר לחמש שנים; מי שמכין או מחזיק פרסומים כנ"ל - עונשו מאסר שנתיים; אותו עונש יוטל על מי שמסיע מחבל או נותן לו סיוע לוגיסטי אחר, בחינם או בתשלום; שלוש שנות מאסר ייגזרו על מי שלא מנע מעשה טרור.
החוק גם קובע עונשי מאסר כבדים למי שיפעלו למימון פעולות טרור: עשר שנות מאסר על ביצוע פעולה ברכוש שיש בה כדי לממן טרור; שבע שנות מאסר על פעולה כזו אם מקבל התמורה אינו מבצע הפיגוע בפועל; שבע שנות מאסר על פעולה ברכוש שהושג בטרור ועל העברת רכוש לארגון טרור.
עיכוב הבאת עצורים בפני שופט
סעיף נוסף בחוק קובע, כי תקופת ההתיישנות לא תחול על עבירות טרור, אם לא ניתן היה להעמיד במהלכה לדין את המחבלים משום שהיו מחוץ לישראל. עוד נקבעו הקלות בסדרי הדין, במקרים בהם עדים מצויים בשטח אויב, בשטחי הרשות הפלשתינית או ברצועת עזה.
החלק הבא בחוק דן במעצריהם של חשודים בפעולות טרור, והוא מאפשר להימנע מהבאתם בפני שופט לפרק זמן מירבי של 96 שעות לפי מידרג שנקבע בו. כמו-כן נקבע, כי במקרים מיוחדים ניתן יהיה לדון בהארכת מעצרו של החשוד שלא בפניו; הדבר יצריך בקשה של ראש אגף החקירות בשב"כ, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובאישור שופט עליון. סעיף נוסף מאפשר לקצין משטרה למנוע פגישה של עו"ד עם יותר מעצור אחד, אם יש חשש שהדבר ישבש את החקירה.
פרק נרחב בחוק עוסק כאמור בחילוט רכושם של מחבלים, בשני ראשים - רכוש הקשור לעבירה שביצעו ורכוש ששוויו זהה לסוג הראשון. כמו-כן, יכול בית המשפט להורות על חילוט רכוש הקשור לארגוני טרור, רכוש השייך לארגוני טרור ועוד. החוק קובע בפירוט את ההליכים לחילוט הרכוש ואת הראיות שעל המדינה להגיש לצורך כך. בחוק גם מאפשר לשר הביטחון לחלט רכוש בצו מינהלי לפרק זמן מירבי של ארבעה חודשים, אם הוא משוכנע שמדובר ברכוש השייך לארגון טרור.
