הממשלה אישרה הבוקר (יום א', 27.7.03) את ההצעה לשחרר 110 אסירים מאנשי ג'יהאד וחמאס - נוסף ל-430 אסירים ששחרורם הוסכם בדרג המדיני, ובדרג המקצועי על-ידי השב"כ. ההצעה התקבלה ברוב של 14 שרים מול 9 מתנגדים. כל השרים שהתנדנדו, בהם: ציפי ליבני, דני נוה ובנימין נתניהו תמכו לבסוף בהצעה.

השר נוה אמר לאחר ההצבעה: "החשוב ביותר הוא העמידה של ראש הממשלה בנושא תוואי הגדר. חשוב שראש הממשלה לא יבוא לוושינגטון כברווז צולע. נכון שהתנגדתי להצעה לפני כחודש, אולם שיניתי דעתי. ההכרעה היתה כבר אז (בהצבעה לפני חודש) והדיון היום היה מיותר, מאחר ואין הבדל בין מנוולי הפתח ובין מנוולי החמאס".

שרון אמר הבוקר לשרי הליכוד כי ההחלטה היום מהווה הבהרה בלבד להחלטה הקודמת שהתקבלה בנושא האסירים, וכי לא מדובר בשינוי מהותי. לפני הישיבה, כונס פורום "שרינו" של הליכוד, בו ניסה שרון לשכנע את השרים בנחיצות השחרור.

השר בני אילון מהאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו אמר בתגובה: "הטיפול בפרשת האסירים הוא כישלון מהדהד של ראש הממשלה ושל שליחו דב וייסגלס".

לדברי השר שרנסקי, "ישראל תאלץ לשחרר גם אסירים עם דם על הידיים, אולם השחרור ההמוני מעודד את הפלשתינים לא לעשות דבר נגד הטרור".

השרים התומכים: שרי הליכוד - סילבן שלום, שאול מופז, אהוד אולמרט, גדעון עזרא, מאיר שטרית ציפי לבני, שני נה ובנימין נתניהו; שרי שינוי - יוסף לפיד, אברהם פורז, יוסף פריצקי ומודי זנדברג.

השרים המתנגדים: צחי הנגבי, לימור לבנת, עוזי לנדאו, אביגדור ליברמן, בני אלון, אפי איתם, זבולון אורלב, ונתן שרנסקי.

מחמוד א-זהאר, מבכירי החמאס, הגיב להחלטת הממשלה ואמר כי החמאס דורש את שחרור כל האסירים הפלשתינים ולא "מאה כאן או מאה שם".

ההצעה התגבשה אצל שרון בימים האחרונים, נוכח בקשות חוזרות ונשנות, הן מצד אבו מאזן, והן מצד מוחמד דחלאן. אלה הפצירו בשרון לסייע להם לצבור אמון וכוח בקרב האוכלוסיה הפלשתינית, על-מנת שיוכלו לפעול, במידת הצורך, מול ארגוני הטרור בשטחי הרשות.

נדגיש, כי לא נשלל מלכתחילה שחרור אסירים מאנשי הג'יהאד והחמאס, והעדות לכך היא החלטת הממשלה מלפני כשלושה שבועות. שם דובר על שחרור כוללני של אסירים, ועם אותם קריטריונים שאינם שוללים שחרור אנשי ג'יהאד וחמאס.

עתה מבקש שרון להאיץ את הטיפול דווקא באנשי ג'יהאד וחמאס, כדי לגלות רצון טוב - במיוחד לקראת פגישתו של שרון עם הנשיא ג'ורג' בוש ביום ג'.

שרון עלול להיתקל בהתנגדות מבית ליוזמותיו. כמה חברי כנסת, הבולטים שבם הם השר עוזי לנדאו וחברי הכנסת אהוד יתום וגלעד ארדן, פועלים כדי למנוע בכל זאת שחרור אסירי ג'יהאד וחמאס. השר לנדאו וחברי הכנסת הנ"ל פעלו במוצ"ש, כדי לגבש לובי נגד שרון בנושא זה.

בלשכת שרון מביעים קורת רוח מהעמדות שהשמיע הנשיא בוש, לאחר פגישתו עם אבו מאזן (יום ו'). נמסר, כי גם לאחר הפגישה בין השניים, לא חלה נסיגה מהותית בעמדות הממשל האמריקני כלפי ישראל, בסוגיות החשובות:

- אסירים - הנשיא בוש מסכים עם אבו מאזן שיש לשחרר אלפי אסירים. גם ישראל מסכימה עם נוסחה זו [שרון התבטא שצריך "להיפטר מהם", מאלה שאינם מהווים סיכון לישראל, י.י.]. אלא שהנשיא בוש, כמו שרון, הבהיר לאבו מאזן, כי אין מקום לשחרור מחבלים עם "דם על הידיים", כי השחרור צריך להיות פרטני, ובכפוף לצורכי הביטחון של ישראל - כדי להבטיח שאותו אסיר משוחרר לא ישוב לפעולות טרור;

- התנחלויות - אבו מאזן ביקש מהנשיא בוש ללחוץ על ישראל לפנות התנחלויות כבר עכשיו. הנשיא בוש דחה בקשה זו, אך אמר כי הטיפול בהן יתבצע בהתאם לשלבים השונים במפת הדרכים, ולאחר שהטרור ייפסק לחלוטין. זו, אגב, גם עמדתה הרשמית של ישראל;

- גדר הפרדה - אבו מאזן ביקש מבוש ללחוץ על ישראל להפסיק את הקמת גדר ההפרדה. אבו מאזן טען, כי ישראל מקימה למעשה חומה פיזית ומדינית, דבר העלול לסכל יישום מפת הדרכים. הנשיא בוש הסכים, בנקודה זו, ואמר כי גדר ההפרדה "בעיתית".

בלשכת שרון משוכנעים, כי ניתן יהיה להשפיע על האמריקנים בנקודה זו. נמסר, כי בפגישת שרון עם הנשיא בוש, הוא יציג בפניו את הנתונים המספריים: מספר הפיגועים שנמנעו בזכות גדר הפרדה (בדרום, ברצועת עזה); לעומת מספר הפיגועים שיצאו מיהודה ושומרון, וגרמו להרג ולהרס בישראל, בגלל העדר גדר הפרדה.

בלשכת שרון טוענים, כי הפסקת הקמת הגדר - אם אכן ההודנא תחזיק מעמד והטרור ייפסק - עשויה אפילו להועיל לישראל, במצב המשקי הקשה שבו שרוי המשק, ולאפשר חיסכון עכשיו של כמיליארד ש"ח המתחייבים לבנייתה. ובכלל, נטען: הקמת גדר ההפרדה הינה פרויקט שהחל בממשלתו של אהוד ברק, ובזמנו שרון התנגד לכך. ועתה, אם יובטחו חלופות ביטחוניות, לא תהא מניעה מלהפסיק הקמת הגדר.