קצב התפרץ: אזרח מן מהשורה לא היה עומד לדין

"התקשורת לא תנוח עד שתראה את משה קצב עומד על הגרדום וחבל התלייה כרוך על צווארו ושובר את מפרקתו". כך אומר (יום ד', 10.8.11) הסניגור ציון אמיר בערעור על עונשו של הנשיא לשעבר. הוא ביקש מבית המשפט העליון להביא בחשבון בנושא העונש גם את הטענות שהעלה קודם לכן לעניין הגנה מן הצדק.

אמיר דיבר על הסבל שהיה מנת חלקו של קצב בחמש השנים האחרונות, ש"אני לא מבין איך הוא שרד". לטענתו, העונש - שבע שנות מאסר - אינו מביא בחשבון את הדמוניזציה שנעשתה לקצב. הוא שב והאשים את התקשורת בשיבוש ההליך השיפוטי, וטען שאפילו אם מדובר באונס - העונש כבד מן הראוי. "לא במפתיע המדינה לא אמרה שהיא לא נוקבת בעונש אלא רק 'עונש ממושך'. אם היה נגזר עונש של שנה או שנתיים, אני לא חושב שהמדינה הייתה מערערת".

עוד ביקש אמיר להתחשב בזמן הרב שחלף - מאז 1998 - וציין לדוגמה אלו ראיות לא ניתן היה להשיג בשל עובדה זו. השופטת מרים נאור העירה: "בזה גם לכם יש חלק". אמיר השיב: "אז הוא ביטל את הסדר הטיעון. הוא ביטל אותו באפריל - תגיש את כתב האישום במאי". לטענת אמיר, פגיעה חמורה זו בזכויותיו של קצב אינה מאפשרת להטיל עונש כה חמור.

"כאשר אנו באים לשקול את העונש, מעמדו של האדם הוא דבר חיוני", הוסיף אמיר. "אני חייב לשים על כפות המאזניים מי האיש הזה. גודל הנפילה, זה דבר שמבחינה אנושית אי-אפשר שלא לשקול אותו ואפילו כדבר מרכזי כאשר דנים בעונש. לו היה צריך לשלוח סייסמוגרף לתוך ההמון השפוי - לא ההמון בכיכרות - ולשאול אותו מה צריך לעשות". נאור קטעה אותו: "אנחנו לא עובדים לפי סייסמוגרף". אמיר השיב: "אני חושש שזה הסייסמוגרף של הרוח הרעה שחדרה לבית המשפט. רגשות הם חלק מהמנעד. חסד ודין ירדו יחדיו כרוכים מן השמים".

אמיר טען, כי ייצג עברייני מין רבים שעונשיהם היו קלים בהרבה. הוא ציטט את דעת המיעוט של השופטת יהודית שבח, אשר סברה שיש לגזור על קצב ארבע שנות מאסר, ואשר אמרה שנעשה בו משפט שדה. "איפה עוד נאמר דבר כזה במשפט בתולדות ישראל? היה בית משפט של צללים שהרשיע אותו". קצב התערב: "הפרקליטות אמרה שספק אם היה כתב אישום אם היה מדובר באזרח מן השורה".

עוד טען אמיר, כי דמותו של קצב הושחתה ב"רכילות איומה, צהובה" שהגיעה גם לתקשורת, כאילו קצב היה מעורב בעניינים אינטימיים שנים רבות קודם לכן. "יש פה הרס מוחלט של האיש. אז מה הפלא שעומד האיש הזה, שנותר לבדו במערכה איומה, ואומר את מה שאמר? על מה פוקדים עליו עוון גם בהכרעת הדין וגם בגזר הדין?

"מי שעבר את כל דרך הייסורים הזאת, שנפגש עם כל מנהיגי העולם, ותראו כל מי שנשאר איתו. זה צל. ראיתי אותו כנשיא ואני רואה אותו היום; הלב כואב. כמה תוכניות סאטירה שמו אותו ללעג ולמרמס. לא נותר כלום מדמותו, מצלם האנוש. חברי יגידו שהוא הביא את זה על עצמו; זה לא חשוב יותר. מה שחשוב הוא האם צריך להוסיף לו עונש על הענישה הזאת, ואני סבור שלא ולא. אתם המעוז האחרון להציב סכר בפני הרוחות הרעות האלה, שלא ייכנסו לאולמות האלה. אף אחד לא יגן על נאשם, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים ועליכם למטה. יש לכם האפשרות לעשות את זה".