נדחתה ההצבעה על כללי פרסומות ברשות השידור

ועדת החינוך של הכנסת דחתה את הצבעתה על כללי רשות השידור המבקשים להקל בתנאי מכרז מכירת הפרסום ברדיו ולאפשר התמודדות של מפרסמים ופרסומאים. יו"ר הוועדה ח"כ אלכס מילר אמר כי הכללים, כפי שהובאו לשולחנה של הוועדה, אינם נותנים מענה לסוגיית ניגוד העניינים העלולה להיווצר מפתיחת המכרז לפרסומאים ולמפרסמים.

אמיר גילת, יו"ר רשות השידור, הציג את הכללים ואמר כי משנת 1993, עת נוסחו לראשונה, נוספו שחקנים חדשים לשוק הפרסום, ביניהם רשתות הרדיו האזוריות, האינטרנט וערוצי הטלוויזיה המסחריים, ולכן יש צורך לנסח מחדש את הכללים בהתאם לשינויים בשוק הפרסום. גילת הוסיף כי "הזכיין הנוכחי עובד עם רשות השידור כבר 18 שנים ולכן חשוב לפתוח את השוק לתחרות". עוד הוסיף כי בשנת 2010 חלה ירידה בהיקף הפרסומות, והדבר מחייב רביזיה מחשבתית.

עו"ד תומר קרני, היועץ המשפטי של רשות השידור, הוסיף כי חוק רשות השידור קובע כי רשות השידור רשאית לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום, וכן להזמינם, להכינם ולהפיקם בעצמה או באמצעות אדם אחר שייקבע בדרך של מכרז. הכללים הקיימים מטילים מגבלה רחבה על האפשרות להתמודד במכרז משום שהם מונעים מגופים רבים, אשר עיסוקם וניסיונם בתחום הפרסום, או שהם מפרסמים בעצמם את ההשתתפות במכרז. כך לדבריו, במכרז האחרון שפרסמה הרשות בשנת 2009, הוגשה הצעה בודדת מצד חברה המצויה בבעלות מלאה של אותו גורם המעניק את השירותים לרשות השידור משנת 1993. "מצב זה", אמר קרני, "גורם לפגיעה בתחרות וקבלת הצעות שאינן מטיבות עם האינטרס של הרשות".

ערן רום, סמנכ"ל הכספים ברשות השידור: "בשנת 2010 הכנסות הרשות מפרסום ברדיו עמדו על 115 מיליון שקל, כאשר בתנאי המכרז נקבע כי עמלת הזכיין יכולה להגיע עד 60% מההכנסות מעל מדרגה של 60 מיליון שקלים". רום הוסיף כי במכרז האחרון היה מציע אחד ולו היו יותר, ניתן היה להפחית את גובה העמלה.

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי): "האם נראה לכם הגיוני שבנק לאומי למשל, ירדוף אחרי המתחרה שלו, בנק דיסקונט, וישכנע אותו להגדיל את תקציב הפרסום שלו כי 'הפרסום ברדיו עובד'? או שבנק מסוים יגלה למתחרה את אסטרטגיית הפרסום שלו?".

ח"כ נחמן שי (קדימה) התייחס לפרסומים מהבוקר ואמר "אני לא רוצה לדבר כרגע על מה שקורה ברשות השידור - על כך שעסוקים בלריב במקום בלשדר". לנושא הדיון אמר ח"כ שי כי לא במקרה נקבעו הגבלות שעניינן מי יכול להשתתף במכרז ומי לא. לדבריו, מי שמעורב כפרסומאי או כמפרסם נגוע בניגוד עניינים מובהק. "יכול להיות שיש כשל שוק בכך שחברה אחת הגישה מועמדותה במכרז האחרון וצריך לבדוק איך פותרים אותו".

ח"כ כרמל שאמה (ליכוד): "התקנות הללו בעייתיות משום שמאפשרות התערבות של אינטרסים זרים. במקום להקל בתנאים יש להקשיחם וגם לקבוע שאדם בעל זיקה פוליטית לא יוכל להגיש מועמדותו. אני לא רוצה לגלות שנתנו יד לשחיתות בתוך רשות השידור ולכן ממליץ שלא לקיים הצבעה".

אברהם פרחי, מבעלי שפ"מ, אמר כי במכרז האחרון היה המתמודד היחיד משום שמגבלות במכרז, כגון ערבות בנקאית וקבלת עמלה החל מ-60 מיליון שקל, ניפו את שאר המתמודדים. פרחי הוסיף כי אם פרסומאים ומפרסמים ייכנסו לתחום תיפגענה הכנסות רשות השידור מפרסומות. "המכירות שלנו בעלייה, למרות מה שקורה בשוק", אמר.

דנה נויפלד ממשרד המשפטים: "הסוגייה גולגלה לפתחנו כבר בשנת 2008, ובדיוק מאותן סיבות שהועלו כאן על-ידי חברי הכנסת חשבנו, בידיים רועדות, איך פותרים אותה. לכן הוחלט שהכללים הללו ינוסחו כהוראת שעה כדי שנוכל לבחון האם פעלנו נכון. המטרה - למקסם את ההכנסות של רשות השידור לטובת כולנו. מעבר לכך, רשות השידור היא גוף ציבורי וצריכה לנהוג במכרזיה בשוויון כלפי כולם". היא הוסיפה, בתגובה לטענות שהעלו חברי הכנסת, כי גופי השידור המסחריים גם הם מחזיקים בחברות מסחריות ואין הדבר מונע מחברות מתחרות לפרסם בגופי השידור הללו.

חמישה אשכולות פרסום

יו"ר הרשות גילת הגיב לדברי המשתתפים: "תפישת העולם שלי גורסת שאנחנו צריכים לעסוק אך ורק בשידור ולא בנדל"ן, בפרסום או בלוביסטים, אם כי בעקבות הדיון היום אולי כדאי שנשקול מחדש את עניין הלוביסטים". גילת ציין כי בכוונת רשות השידור לפצל את שוק הפרסום ברדיו לחמישה אשכולות: רשתות המוזיקה ורשת א', רשת ב', מגזר דתי, מגזר ערבי ומגזר רוסי.

לסיכום קרא אלכס מילר לרשות השידור להציג לוועדת החינוך תוכנית חלופית שתאפשר ליותר מתמודדים לגשת למכרז. מילר אמר כי הכללים כפי שהובאו לשולחנה של הוועדה אינם נותנים מענה לסוגיית ניגוד העניינים העלולה להיווצר מפתיחת המכרז לפרסומאים ולמפרסמים ודחה את ההצבעה עליהם.