|
|
[צילום: באדיבות רשות העתיקות]
|
|
|
|
|
פסל שיש של הרקולס מהמאה השנייה לספירה נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בחרבת טרבנת במסגרת פרויקט מסילת העמק המנוהל על-ידי החברה הלאומית לדרכים.
לדברי ד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות, "מדובר בממצא נדיר". הפסל - שניצב, ככל הנראה, בתוך גומחה, היה חלק מעיטור בריכת בית מרחץ שנחשף במהלך החפירות. גודלו כ-0.5 מ', הוא עשוי שיש לבן מוחלק, ואיכותו האמנותית גבוהה. הרקולס מתואר בתלת-ממד, בדמות גבר עירום הניצב על בסיס. שריריו בולטים במיוחד, הוא נשען על אלה משמאלו, שעל חלקה העליון תלוי עור האריה המפלצתי - הנמאי (Nemea), שאותו - על-פי המיתולוגיה היוונית, הרג במשימתו הראשונה.
הגיבור הרקולס, מהמיתולוגיה היוונית והרומית, נולד בתבי. הוא בנם של האל זיאוס ובת התמותה אלקמנה, אשת אמפיטריון. הרקולס נחשב לאדם החזק ביותר על-פני האדמה, סמל העוצמה, הגבורה והכוח העל-אנושי; אחד מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, אשר לחם בשם האלים האולימפיים כנגד כוחות השאול. הרקולס אופיין במזג סוער, ופעל לא אחת בפזיזות ובזעם בלתי נשלט.
המיתולוגיה היוונית מספרת כי אשתו של זאוס, הרה, גילתה קנאה ושנאה עזה להרקולס מיום היוולדו כיוון שהיה פרי בגידת בעלה. בהיותו תינוק היא החדירה שני נחשים ארסיים למיטתו, אך הוא גבר עליהם. בהמשך, בהתקף טירוף שהביאה הרה על הרקולס, הוא הרג את שלושת בניו וגם את אשתו מגארה, כשניסתה להגן על הקטן שבהם. כדי להיטהר מחטאו הנורא, הוא נדרש על-ידי האורקל מדלפי, ללכת לאריסתיאוס, מלך מיקני, ולקבל עליו כל מה שזה יצוונו לעשות. בין מצוות המלך היה עליו לבצע 12 משימות על-אנושיות הידועות בשם "עבודות הפרך של הרקולס". תיאורן של המשימות הוא מהנושאים הנפוצים ביותר באמנות העתיקה - והפסל שנחשף מציג, כאמור, את משימתו הראשונה.
חרבת טרבנת נמצאת בעמק יזרעאל, במרחק של 3 ק"מ מצפון-מזרח לכפר ברוך, ובמרחק 4 ק"מ מצפון-מערב לעפולה. טרבנת היה ישוב יהודי במאה השלישית לספירה, הנזכר בתלמוד הירושלמי [מגילה ד', ה']: מסופר על מורה מקומי שנהג ללמד את עשרת-הדיברות במהירות, עד שתלמידיו לא יכלו להבינו. ביקשו אותו אנשי העיירה שיעשה הפסקה בין קטע לקטע, כדי שיוכלו לעקוב אחריו. המורה סירב, כי 'חכמים אסרו להפסיק בקריאת דברי משה רבינו'. חיזוק לסירובו קיבל המורה מרבי חנינא. המורה המשיך ללמד כמנהגו, עד שהתושבים פיטרו אותו.
באתר נערכה חפירה ארכיאולוגית בה התגלו שרידי מבני מגורים, באר מים בנויה, ושרידי מתקן הכולל בריכה גדולה, שהיתה, ככל הנראה, חלק מבית מרחץ רומי. בשתי דפנות של הבריכה נמצאו ספסלי ישיבה. מעל באר המים, שקוטרה 2.90 מ' ועומקה מעל 4 מ', נבנה כנראה מתקן לשאיבת מים מסוג אנטיליה. לצד הבאר נבנתה תעלת ניקוז, שנמשכה עד הבריכה. נראה שהבאר והתעלה נועדו לספק מים לבריכה. לאחר סיום השימוש בבריכה, היא מולאה בשכבת מילוי שהכילה הרבה שברי כלי חרס, שפע של שברי כלי זכוכית, ושברי הפסל של הרקולס העשוי משיש לבן. נראה שהמכלול שהתגלה עבר שינויים מספר פעמים, ותיארוכו מיוחס לתקופה הרומית והביזנטית, ועד תחילת התקופה הערבית הקדומה.
רכבת העמק המיתולוגית קישרה בתחילת המאה שעברה בין חיפה לדמשק. לאחרונה החלה החברה הלאומית לדרכים בעבודות לחידוש קו הרכבת עם שינויים מתבקשים בתוואי. מסילת העמק החדשה, שאורכה כ-60 קילומטרים, תשמש להסעת נוסעים ומטענים בין חיפה, עפולה ובית שאן. המסילה החדשה תעבור - בקטעים מסוימים, בסמוך לתוואי מסילת העמק ההיסטורית.
