ניצחון לעו"ד
חנינא ברנדס, ראש משרד עוה"ד נשיץ-ברנדס ואחד מעוה"ד החשובים במדינה: בית המשפט המחוזי בת"א דחה (יום ג', 16.8.11) את תביעת לשון הרע שהגיש נגדו אברהם פלקסר, מי שהיה החשב של משרד "נשיץ ברנדס" בנוגע לפרשת ויצמן-סרוסי.
בתביעתו טען פלקסר שברנדס הפיץ את דיבתו רעה, בכך שהגיש נגדו תלונת שווא במשטרה ופנה לפרקליטת המדינה, בטענה שהוא גנב מסמכים מתיק הנאמנות שניהל ברנדס עבור נשיא המדינה לשעבר, עזר ויצמן ז"ל, לרבות מסמכים בעניין הכספים שקיבל ויצמן מהמיליונר אדוארד סרוסי, והעביר את המסמכים לידי העיתונאי יואב יצחק.
"עו"ד ברנדס 'פירסם' את החשד נגד פלקסר במסגרת מחויבותו החוקית והמוסרית והאמין באמיתות הפרסום. יתר על כן, ברנדס נקט באמצעים סבירים, לשעתם, כדי להיווכח באמיתות החשד", כתב סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר
עודד מודריק.
עוד ציין השופט כי בפנייתו לפרקליטת המדינה, עשה ברנדס מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה בנסיבות דומות. "הגעתי למסקנה כי ברנדס נקט בצעדי בירור סבירים, לפני שהגיש את תלונתו נגד פלקסר. זכותו ואולי גם חובתו האזרחית הייתה להביא את החשד לרשות המוסמכת לשם בדיקה", הסביר מודריק. השופט דחה גם את טענותיו של פלקסר כי ברנדס הוציא את דיבתו רעה בדרכים נוספות, לרבות בך שייחס לו במשטרה עבירה של גניבת 200 אלף שקל מהמשרד. "ברנדס לא ייחס לתובע כל עבירה", קבע השופט.
חשבונות נאמנות
ב-1998 החל פלקסר, לעבוד כחשב במשרד נשיץ-ברנדס. נשיא המדינה לשעבר ויצמן, שהיה בעל היכרות רבת שנים עם עו"ד ברנדס, נמנה עם לקוחות המשרד, ועניינים שונים שלו נוהלו באמצעות חשבונות נאמנות שפתח המשרד. במאי 1998 הוחלט במשרד לקחת את העובדים לטיול בארה"ב, ופלקסר ריכז את הסדורים המנהליים לנסיעה ואמור היה להתייצב בשדה התעופה כשעתיים לפני מועד הטיסה עם כרטיסי הטיסה ועם כסף מזומן. ואולם, פלקסר לא התייצב בשדה במועד, ובהמשך פוטר מעבודתו.
בדצמבר 1999 ערך העיתונאי יואב יצחק מסיבת עיתונאים, ובה חשף כי עזר ויצמן קיבל מסרוסי מתנות כסף בהיקף של כ-453 אלף דולר, שנוהלו בחשבונות נאמנות על-ידי משרד נשיץ-ברנדס.
משפורסם התחקיר והתברר לברנדס, לטענתו, שמסמכי חשבון הנאמנות לא נמצאים במשרד, התעורר בו חשד כי פלקסר אחראי להיעלמות המסמכים, והוא הביע את החשד בפני ויצמן ובפני אנשים נוספים. דבר החשד הגיע גם לכלי התקשורת. בתחילת ינואר 2000 שלח ברנדס מכתב תלונה נגד פלקסר לפרקליטת המדינה,
עדנה ארבל (שופטת ביהמ"ש העליון כיום), שבו כתב: "(אני) חושד אף כי אין בידי הוכחות לכך, כי החומר נלקח או הועתק שלא כדין על-ידי מי שעבד במשרדנו כ-10 שנים כחשב... שמו של החשב שבו אני חושד הינו אברהם פלקסר.. למען הזהירות אני מבהיר כי אין לי הוכחות ברורות למעורבותו..."
ארבל העבירה את התלונה למשטרה, שלבסוף החליטה לסגור את תיק החקירה מחוסר ראיות. חקירת המשטרה בעניין קשריו של ויצמן עם סרוסי הסתיימה בסופו של דבר בדוח חריף שכתב היועץ המשפטי דאז
אליקים רובינשטיין ובהתפטרות ויצמן מכהונתו כנשיא המדינה.
הוצאות נמוכות
למרות שדחה את התביעה קבע השופט מודריק כי פלקסר ישלם לברנדס הוצאות משפט נמוכות, של 40 אלף שקל בלבד. זאת, לאור התנהלות באי-כוחו של ברנדיס, עוה"ד
אלי זהר, רועי בלכר ויניב שטיין ממשרד זליגמן ושות', במהלך המשפט. "לפלקסר בקושי ניתנה הזדמנות לנהל את תביעתו... קשה לתאר את היקף ההתערבות של פרקליטי ברנדס במהלכי החקירה הנגדית של עדי המפתח", כתב השופט
מודריק ציין גם כי אומנם גם פלקסר עצמו השמיע דברים חריפים כלפי עורכי-דינו של ברנדס "אלא שמה שמותר ל'שור' (לצד הדיוט לא מיוצג) אסור ל'אל' (לעורכי-דין עתירי ניסיון ובעלי שם)".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
