בוטל מכרז האוצר לשערוך נכסי המשקיעים המוסדיים

בית המשפט העליון ביטל (יום ג', 6.9.11) את מכרז משרד האוצר להקמה ולתפעול של מאגר שער ריבית עבור קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. מדובר במכרז שהיקפו עשרות מיליוני שקלים, ומטרתו לחשב את שווי הנכסים הבלתי סחירים בהם מחזיקים הגופים המוסדיים.

בשנים 2009-2005 סיפקה את השירות חברת שערי ריבית, אך במכרז שנערך לפני שנתיים זכו אופטימייז ניהול סיכונים, ניסים כהן והישגים תוכנה באמצעות חברת מרווח הוגן שהקימו לצורך המכרז. שערי ריבית ערערה על תוצאות המכרז, בטענה לליקויים בשיטת החישוב, אך שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור, דחתה את ערעורה. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

השופט ניל הנדל קובע, כי הן שיטת החישוב שביצע משרד האוצר והן זו לה טוענת שערי ריבית אינן נכונות ואינן מתיישבות עם תנאי המכרז. הוא מותח ביקורת על התנהלות האוצר: "התעלמות מלשון ברורה בגדר 'איש הפירוש בעיניו יעשה' פוגעת בעקרונות יסוד של דיני המכרזים ובראשם עיקרון השוויון. ועדת המכרזים, הממונה על בחירת הזוכה ודאי אינה רשאית לעצום עין מתנאים שנקבעו במכרז".

הנדל מוסיף: "שינוי שיטת ניקוד מהווה פגם חמור במיוחד. הטעם לכך קשור לאופיו של תנאי בדמות שיטת ניקוד. החלטה לכמת את שיקול הדעת של ועדת המכרזים משדרת מסר של אובייקטיביות. החלטה הבנויה על שיטה מספרית מכוונת ותוחמת את שיקול הדעת של הוועדה. קביעת תנאי המעניק ניקוד מדויק לסעיפים ותתי-סעיפים נועדה להבטיח תוצאה שקופה. היתרון במתן ניקוד לפרמטר כזה או אחר הוא הגדלת האמון במערכת הבחירה ובטוהר ההליך. כגודל הציפייה וההבטחה כך גודל האכזבה והפגיעה. משמעות הדבר היא כי שינוי הניקוד במכרז מהווה פגיעה מהותית ומשמעותית שקשה להשלים עימה".

עם זאת, הנדל דחה את בקשתה של שערי ריבית להכריז עליה כזוכה, לאחר שקבע שהצעתה מעוררת קשיים ניכרים. שערי ריבית ביקשה אגורה אחת בלבד תמורת אחד המרכיבים במכרז, והנדל קובע שזוהי התנהגות חסרת תום לב. דרך החישוב שמציעה שערי ריבית, הוא מוסיף, "טומנת בחובה סוג של מניפולציה ויצירת פערים בלתי סבירים".

בנמקו את החלטתו לבטל את המכרז, אומר הנדל: "לפנינו מקרה בו החסר במנגנון המכרז כה יסודי שהשארת התוצאה לפיה המשיבים זכו במכרז אינה יכולה לעמוד מבלי לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים. לשון אחר, הותרת תוצאת המכרז על-כנה צודקת פחות, ופוגעת יותר באינטרס הציבורי מהחלופה של ביטולו". הנדל הותיר את כנו את חיובה של שערי ריבית בהוצאות בסך 100,000 שקל, אך גם הורה לאוצר לשלם לה 40,000 שקל.