צחוק - תחליף למשככי כאבים

צחוק פרוע עם חברים יכול לעזור לכם להתמודד עם כאב, זאת הודות לכימיקלים דמויי אופיום המציפים את המוח. כך מראה לנו מחקר בריטי חדש.

חוקרים ביצעו ניסויי מעבדה בהם מתנדבים צפו בקליפים משעשעים של "מיסטר בין" או "חברים", או בקליפים לא משעשעים כמו משחק גולף או תוכניות טבע, כשהחוקרים עוקבים במקביל אחר סף הכאב שלהם לכאב מתון. ניסוי נוסף שערכו בוצע בפסטיבל הפרינג' באדינבורו, שם המתנדבים צפו במופע סטנד-אפ משעשע או בדרמה תיאטרלית.

תחת מצבי מעבדה, הכאב נגרם בעזרת שרוול קירור ליין שהולבש על היד ועליו שרוול למדידת לחץ דם שנופח עד לסף כוח הסבל של המתנדבים.

בפסטיבל הפרינג', המתנדבים התבקשו לבצע תרגיל קשה - להישען כנגד הקיר עם הרגליים בזווית ישרה, בתנוחה הדומה לישיבה על כיסא זקוף. לפני העמידה ולאחריה, בדקו החוקרים אם הצחוק עזר לכאב, וגילו כי 15 דקות של צחוק העלו את רמת סף הכאב בכ-10%.

במסגרת ניסויי המעבדה, תוכניות הטבע שלא היו משעשעות לא השפיעו על רמת הכאב כלל. גם הצפייה בדרמה בפסטיבל פרינג' לא השפיעה.

צחוק מנומס - לא יעיל

החוקרים הבחינו בשני הבדלים משמעותיים - הצחוק היחיד שאכן השפיע היה צחוק רגוע, לא מאולץ, שגרם לקמטוטים סביב העיניים, בניגוד לצחוק מנומס. הצחוק הפרוע יותר, מופיע בעיקר כשאנו נמצאים עם אחרים, ולא לבד.

החוקרים, מאוניברסיטת אוקספורד, ציינו כי מחקרים מעטים בלבד נעשו במטרה לבדוק את השפעת הצחוק ואת תפקידו בחברה.

במסגרת המחקר הנוכחי, בעזרת מיקרופונים, הצליחו החוקרים לתעד כל אחד מהמשתתפים ולגלות כי במהלך מופע מצחיק, הם צחקו כשליש מהזמן. סף הכאב עלה כתוצאה מכך.

ההשפעה המגנה נבעה כפי הנראה מהאנדורפינים, כימיקלים מורכבים המסייעים בהעברת מסרים בין תאי העצב, אך גם מטשטשים אותות של כאב פיזי ולחץ פסיכולוגי. האנדורפינים הם התוצר המוכר של פעילות פיסית - הם אלו שמספקים לנו את התחושה המספקת מריצה, משחייה, מחתירה, מיוגה וכו'.

בזמן צחוק, תחושת השחרור נובעת מהפעלה לא רצונית חוזרת של השרירים, בעקבות נשיפה, ללא צורך בנשימה. נשיפה זו משאירה אותנו מותשים ולכן מעוררת את האנדורפינים. החוקרים סבורים כי הניסויים עוזרים להבין את המנגנון הפסיכולוגי והחברתי בעזרתו מתעורר הצחוק. נראה גם כי חברתם של אנשים נוספים חיונית כדי לשחרר את סוג הצחוק המעורר את האנדורפינים.

מחקרים קודמים התמקדו יותר בסיבות לצחוק ופחות בדרך בה הוא מתרחש. אחת התיאוריות היא שהצחוק מסייע בהעברת אותות חיזור או בחיזוק הקשר בין אנשים שונים. תיאוריה נוספת היא שהצחוק מעורר שיתוף פעולה חברתי וזהות קולקטיבית. כלומר שהצחוק מהווה כלי אבולוציוני שמסייע בהישרדות שלנו.

ממצאי המחקר פורסמו ב-Proceedings of the Royal Society B.