תיק אזרחי קטן חושף שיטות עבודה של מתווך, שאולי אופייניות למתווכים נוספים: בית משפט השלום בת"א חייב שני אנשים לשלם 53 אלף שקל למתווך דניאל אברהם, בגין מכירת דירה בחולון. ביהמ"ש המחוזי ביטל את פסק הדין והתשלום, חייב את המתווך לשלם 22 אלף שקל, מתח ביקורת נוקבת על שופט השלום
משה סובל - וחשף מה קורה לעתים מאחורי הקלעים בעסקות מעין אלו.
בראשית 2008 חיפשה ז'קלין נגר קונה לדירה של אמה, ברחוב האורים 6 בחולון, שהייתה מושכרת לפלוני. היא הצטיידה בייפוי כח כנדרש, ופנתה למתווך דניאל אברהם. ב-10 בפברואר נחתם חוזה, שבו נתנה נגר למתווך בלעדיות לשלושה חדשים, שהוארכו לששה, והתחיבה לשלם דמי תיווך של 4% (בענף מקובל שכל צד משלם 2% , אך נוהג זה אינו מחייב חוקית). נגר העריכה, ששווי הדירה 700 אלף שקל.
אברהם התחייב לפרסם את הדירה בדיוור אלקטרוני או אחר, לפרסם את הדירה בעיתונות המקומית, ולהביא קונים-בכח לבקר בדירה. הוא אומנם פרסם את הדירה בעיתונות, אך לא דיוור אותה ולא הביא קונים-בכח. עברו שלושה חדשים, ודבר לא אירע. בסוף מאי הביא אברהם קונה, שהייתה מוכנה לשלם 745 אלף שקל, ועוד 4% דמי תיווך, אך לא ביקרה בדירה. נגר דחתה את ההצעה; היא רצתה עוד כסף.
הפרה את הבלעדיות, והמתווך שתק
ב-25 ביוני פרסמה נגר ביזמתה את הדירה באינטרנט. בכך הפרה את חוזה הבלעדיות . אברהם לא מיחה מיד, ומשום מה חיכה עד נובמבר כדי למחות. אז היה, כפי שנראה מיד, מאוחר מדי. בינתיים, הודיעה נגר לשוכר, שעליו לפנות את הדירה בסוף אוגוסט.
הבלעדיות של אברהם הסתימה ב-10 באוגוסט. בינתיים, החל מו"מ בין נגר לבין השוכר, שרצה לקנות את הדירה (זה קורה לפעמים). ב-13 באוגוסט נחתם זיכרון דברים, וב-23 בחודש נמכרה הדירה לשוכר ב-805 אלף שקל. נגר עשתה עסק טוב, כי תוך שלושה חדשים הרוויחה 60 אלף שקל, נטו פטור ממס.
דרש 4% מצד אחד, 3% מהצד השני
אברהם, שנשאר קרח מכאן ומכאן, הגיש תביעה משפטית נגד ז'קלין נגר והשוכר. הוא דרש דמי תיווך של 4% מנגר, ועוד 3% מהשוכר, סך הכל כ-57 אלף שקל. זאת, למרות שהודה שלא הוא היה "הגורם היעיל", ככתוב בחוק המתווכים, למכירת הדירה.
שופט השלום משה סובל קיבל את רוב התביעה. הוא אישר לאברהם 2% מנגר , 3% מהשוכר, ועוד 13 אלף שקל הוצאות, סך הכל 53 אלף שקל.
נגר ערערה במחוזי. סגן הנשיא
גדעון גינת קיבל את הערעור, תוך מתיחת ביקורת על סובל. גינת קבע כי מכיוון שהמתווך הודה, שלא הוא היה "הגורם היעיל", לא מגיעים לו דמי תיווך. הוא דחה גם את ניסיונו של אברהם להסתמך על חוק החוזים.
גינת קבע שהמתווך לא עמד בדיבורו ולא פרסם את הדירה כפי שהבטיח. במהלך הדיון הושמעה קלטת, שהסתבר שיש בה עבודת שמיעה. גינת הזכיר לסובל, שאין להסתמך על עדויות שמיעה.
סוף דבר: דניאל אברהם הפסיד את כל ה-53 אלף שקל שפסק לו שופט השלום. בנוסף, חייב אותו גינת לשלם לנגר 22 אלף שקל הוצאות ושכר טירחת עורך דין.
