בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב זיכה (יום א', 18.9.11) את עו"ד חיים שטנגר מאשמת התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע ועבירות נוספות, בעקבות האשמות קשות שהעלה נגד השופטת
טובה סיון ועו"ד שמוליק קסוטו. שטנגר זוכה ברוב קולותיהם של הדיינים שי גלילי וישראל קליין, בעוד אב בית הדין, יעקב בויאר, סבר שיש להרשיעו.
שטנגר ייצג לקוח בתיק עיזבון שהתנהל בפני סיון בבית המשפט למשפחה ברמת גן. בבקשה שהגיש לפסילתה של סיון, טען שטנגר שהחלטותיה גובלות בשיבוש הליכי משפט, והעלה טענה דומה כלפי קסוטו. שטנגר חזר על אותן התבטאויות בערעור שהגיש לבית המשפט העליון על החלטתה של סיון שלא לפסול את עצמה. השאלה שעמדה להכרעה הייתה, האם טענות אלו היו בגדר השיח המשפטי הלגיטימי, או שחצו את הגבול להתבטאויות אסורות.
דעת הרוב הייתה, שיש לראות את ההתבטאויות בהקשרן, וכי מאחר שהועלו במסגרת בקשות בהליך - אין לראות בהן עבירה, למרות הלשון הבוטה. גלילי אומר: "הנאשם במקרה דנן לא העלה את התבטאויותיו כלפי כבוד השופטת סיון במסגרת כתב טענות 'סטנדרטי', אלא שהכלילן בגדרי עתירתו לפסלותה של השופטת, שהינו הליך, שכפי הידוע, כל תכליתו היא לתקוף את האובייקטיביות של השופט היושב בדין".
לדברי גלילי, גדרי ההתבטאויות המותרות בהליך פסילת שופט יהיו רחבים יותר מאשר בהליכים אחרים, אם כי מובן שגם הם אינן בלתי מוגבלות. כך למשל, שימוש ב"שפת שוק" יהיה בלתי לגיטימי, אך לא זה המקרה. אומנם בלתי רצוי לחלוטין לייחס לשופט עבירות פליליות, אך אין לנתק התבטאות כזו מן הנסיבות שקדמו לה. רק אם יוכח שההתבטאות הייתה בלתי הולמת בנסיבות ההליך, קובע גלילי, ניתן יהיה להרשיע את עורך הדין בעבירה אתית.
בנוגע לשטנגר, אומר גלילי, כי הוא "תיאר את המעשים שלטענתו אירעו תוך נקיטת עמדה משפטית נחרצת לגביהם, וזאת במסגרת ערוץ שיכול להיחשב כמתאים, הלא הוא הליך עתירתו לפסלות". הוא דוחה את גישת הלשכה, לפיה ההתבטאויות עצמן מהוות עבירה בלא בחינת ההקשר בהן נאמרו.
קליין מצטרף לעמדתו של גלילי ואומר: "אין המדובר בכתיבת דברי גידוף, או התבטאויות בשפת רחוב מהולה בשיקוצים ושאר דברי בלע, אלא אך ורק התייחסות לנושא ביצועה של עבירה פלילית במסגרת הליך פסלות אשר נועד לבדוק מטיבו ומטבעו את אופן התנהלותו של השופט". הוא מעיר, כי אם מדובר בהאשמת שווא - אפשר למצות את הדין עם הפוגע; אך אם ההאשמה לפיה שופט עבר על החוק היא נכונה, קיים אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה בהשמעת הדברים ובבירורם עד תום. בכל מקרה, אומר קליין, אין לאסור מראש ובצורה מוחלטת על עורך דין לטעון ששופט עבר על החוק.
שטנגר זוכה גם מאשמת אמירת אותן התבטאויות בתביעת לשון הרע שהגיש נגד סיון. גלילי וקליין קבעו, כי אין לפגוע בזכות היסוד של הגישה לערכאות, ורק במקרים קיצוניים ניתן להעניש עו"ד על שימוש לרעה בהליכי משפט. "הקבילה צעדה צעד אחד רחוק מדי", אומר קליין על עצם האישום בנושא זה.
כאמור, בויאר סבר שיש להרשיע את שטנגר בנוגע לדבריו בבקשות הפסילה, אם כי הצטרף לדעת הרוב בנוגע לתביעת לשון הרע שהגיש. לדבריו, שטנגר "כשל כישלון חרוץ עת נתן דרור ללשונו הבלתי מרוסנת והבלתי מאופקת", ויכול היה להעלות את אותן טענות עובדתיות בלשון מכובדת וראויה.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
