רחמני מול הרשות: מאבק על 70 מיליון שקל

איילון, שאותה ייסד לפני שנים רבות, היא שלו. ליתר דיוק, לוי יצחק רחמני מחזיק "רק" ב-83% מהמניות. בנו נגה (52), מחזיק ב-1.9%, ולבתו נחמה סגרון יש עוד שבריר של בעלות. היתר, כ-15%, בידי הציבור בבורסה.

עד לפני שנים מספר עמד רחמני בראש חברת איילון-ביטוח, וגם בראש החברה-האם, איילון אחזקות. על-פי דרישת הרשויות, וודאי גם מסיבות אישיות (איש לא נעשה צעיר יותר), ואולי מסיבה נוספת שנזכיר בהמשך, העביר את ראשות חברת הביטוח לבנו נגה. רחמני עצמו הוא כיום "רק" יו"ר ומנכ"ל החברה האם לאחזקות. אבל שלא נטעה: הוא מעורב חזק בעסקי החברה.

ההיגיון אומר, כמובן, שמייסד החברה ובעליה יכול למשוך לעצמו שכר, בונוסים והטבות ככל שירצה. זה נכון כל עוד מדובר בחברה פרטית. אבל מכיוון שלציבור 15 אחוז מהמניות, משתנים כללי המשחק, והשכר וכל תשלום אחר כפוף להסכמת מוסדות החברה. במקרה שלנו - לאישור אסיפה כללית.

ואכן, אסיפה כללית של איילון אחזקות החליטה ב-25 ביוני 1997 לאשר את שכרו של היו"ר ובעל השליטה, רחמני, לאותה שנה ולארבע שנים נוספות, כלומר עד סוף 2001. נקבע, כי השכר הבסיסי, שעמד אז על כ-3 מיליון שקל בשנה, יהיה צמוד למדד ועוד 10% לשנה. עוד נקבע, כי הדירקטוריון יהיה רשאי לחדש את חוזה ההעסקה ל-5 שנים נוספות.

ב-2002 אכן חידש הדירקטוריון את החוזה עם רחמני לעוד 5 שנים, באותם תנאים. ב-2007 חודש שוב החוזה אתו ל-5 שנים נוספות, כלומר עד סוף 2011.

סלע המחלוקת ברור: האם די בהחלטת האסיפה הכללית,שהסמיכה את הדירקטוריון לחדש את החוזה - או שהחלטה זו אינה תקפה, ויש צורך באישור האסיפה הכללית.

זו לא רק שאלה פורמלית. הדירקטוריון הוא בן חמישה אנשים: היו"ר לוי רחמני עצמו, בתו נחמה, רואה החשבון יעקב דרזי, 78, ושני נציגי ציבור, מירון איזקסון ומיכאל קניג. בהרכב זה, לא קשה יחסית לקבל אישור לשכרו של היו"ר שהוא גם הבעלים.

האסיפה הכללית היא סיפור אחר, כי משתתפים בה גם בעלי המניות מהציבור, המחזיקים 15% מהבעלות. החלטות על שכר ומענקים לבעלים חייבות להתקבל בהסכמת רוב, או לפחות חלק, מבעלי המניות מן הציבור. בעלי המניות הפרטיים יכולים היו יכולים, למשל, להתנגד לשלם לרחמני על חשבון 2008 כ-8.6 מיליון שקל, כאשר החברה החברה הפסידה באותה שנה 53.5 מיליון שקל.

הם גם יכלו לשאול, האם מגיע לרחמני שכר של 9.36 מיליון שקל לשנת 2010, כאשר לחברה עצמה היה רווח של 38 מיליון שקל. האם השכר אינו גבוה מדי ביחס לרווח? עוד יכלו לשאול, האם יש הצדקה לשלם לו כ-5 מיליון שקל על חשבון 2011, כאשר החברה הפסידה בינואר-יווני 6.4 מיליון שקל, וההפסד הכולל שלה (עם השינויים בקרנות הון) הוא 39.4 מיליון שקל.

כדאי לדעת גם את העובדות הבאות: מ-1997 עד ספטמבר 2005 שולם שכרו של רחמני על-ידי החברה-הבת, איילון ביטוח. זאת, מכיוון שרחמני היה גם יו"ר ומנכ"ל פעיל של חברת הביטוח, ועמד בראשה.

החל ביוני 2007 משולם שכרו של רחמני על-ידי איילון אחזקות. מדוע השינוי? ומה קרה לרחמני בין אוקטובר 2005 למאי 2007?

התשובה: באותה עת הורשעו איילון ורחמני בהשתתפות בקרטל חברות הביטוח, פרשה שהסעירה את הענף במשך שנים , בעקבות גילויים בלעדיים של כותב שורות אלו. המפקח על הביטוח השעה את רחמני לתקופה מסוימת מראשות חברת הביטוח. בשנת 2006 נעשתה התחשבנות בינו לבין איילון ביטוח, והחברה שילמה לו מענק הסתגלות ותשלומים נלווים - 6.1 מיליון שקל בגין שנת 2006. לאחר מכן, ועד היום, מסתפק רחמני בראשות החברה-האם, איילון אחזקות, והיא המשלמת לו עתה את שכרו.

שכרו הכולל של לוי רחמני לשש השנים 2006 עד 2011 מגיע לכ-50 מיליון שקל. אם להוסיף את השנים 2002 עד 2005, שגם הן נתונות במחלוקת, נגיע לכ-70 מיליון שקל. זה הרבה מאוד כסף!

מדובר בסכומי כסף גדולים מאוד, הנעים בין 6.1 מיליון שקל לשנת 2006 ל-9.34 מיליון שקל לשנת 2010. בשנת 2011 יגיע השכר לכ-10.5 מיליון שקל. בשש השנים 2006 עד 2011 קיבל ויקבל רחמני שכר כולל של כ-50 מיליון שקל. אם להביא בחשבון גם את השנים 2005-2002, נראה שמדובר בכ-70 מיליון שקל, ואולי יותר.

מה האפשרויות של פני שני הצדדים?

• אפשר להביא את הסכסוך עד לבית המשפט, שיכריע. זה הליך שימשך שנים, ואף צד לא יכול להיות בטוח שיזכה זו. מי שירוויחו הם כמובן עורכי הדין של הרשות ואיילון;

• אפשרות אחרת היא, שאיילון תכנס אסיפה כללית מיוחדת, שתאשר למפרע את שכרו של רחמני. לא ברור אם הרשות תסכים לכך. בנוסף, קיימת אפשרות שבעלי מניות המיעוט יתנגדו לשכר הגבוה, בפרט לשנים הבעייתיות, ויובילו להחלטה שתחייב את רחמני להחזיר מיליוני שקלים לקופת החברה;

• ייתכן שעורכי הדין של רחמני ישכנעו את הרשות שהכל בסדר ואין צורך בצעדים. הם יציינו שגם אם מדובר בפגם, הוא בסך-הכל פורמלי. הם ידגישו את תרומתו של רחמני לעסקי החברה ולרווחיה במשך שנים, ויזכירו שאחרי הכל הוא בעל הבית;

• תיתכן גם האפשרות ההפוכה, שאיילון תכיר בכך שנעשתה טעות. בשני המקרים האחרונים, יתנהל מו"מ על הסכום שרחמני חייב להחזיר לקופת החברה. בכל מקרה ברור, שלא ידרשו מרחמני להחזיר את כל הכסף, הרי בסך-הכל הוא עָבד ומגיע לו שכר הוגן;

• האפשרות האחרונה והפשוטה ביותר, לכאורה, היא ששני הצדדים יגיעו להסכם פשרה על החזרת סכום מסוים. אבל, כיוון שהרשות פועלת על-פי כללים קבועים ונוקשים, לא סביר שתסכים לפשרה כזו.

זאת לדעת: רחמני, שחגג לפני זמן קצר את יום הולדתו ה-80, פעיל זה שישים שנה(!) בענף הביטוח. הוא, ללא ספק, איש הביטוח הוותיק ביותר בישראל, מאז החל לעבוד אצל אביו, שלמה רחמני המנוח, בסניף התל אביבי של סוכנות הביטוח המשפחתית. רחמני כבר ראה הכל, עבר את כל המפקחים על הביטוח מהראשון ועד היום, עבר גם את כל יו"ר רשות ניירות ערך. הוא נחשב למומחה ביטוח מוביל, עם התמחות, בין השאר, בביטוח קבלני והנדסי ובביטוחי משנה. הוא דמות ידועה ומכובדת בחברות הביטוח הגדולות בעולם. לפני שבועיים קיבל מגן-הוקרה מלשכת סוכני ביטוח, והאולם "רעד" ממחיאות כפים.