|
|
ברוס בויטלר [צילום: AP]
|
|
|
|
רלף סטיינמן [צילום: AP]
|
|
|
|
|
שלושה מדענים זכו בפרס נובל ברפואה היום (ב', 3.1.11) על תגליתם בתחום המערכת החיסונית, תגלית שסללה את הדרך לפיתוח טיפולים למניעת מחלות זיהומיות וסרטן.
המדען האמריקני ברוס ביוטלר, והמדען הצרפתי ז'ול הופמן יחלקו את הפרס (1.5 מיליון דולר) יחד עם המדען ראלף סטיינמן הקנדי, כך החליטה ועדת הפרס של המוסד קרולינסקה שבשטוקהולם.
ביוטלר והופמן זכו בפרס על התגליות אליהן הגיעו בשנות ה-90, כשגילו מערכת קולטנים שיכולה לזהות חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים החודרים אל הגוף, ולהפעיל את קו ההגנה הראשון של המערכת החיסונית, הידוע כחסינות מולדת.
סטיינמן זכה בכבוד על תגליתו שני עשורים קודם לכן, כשגילה את התאים המסועפים, המסייעים לווסת את מערכת החיסון הנרכשת - השלב הבא בתגובת המערכת החיסונית, כשמיקרואורגניזמים שחדרו לגוף מסולקים ממנו.
עבודתם סללה את הדרך, כאמור, לפיתוח טיפולים מניעתיים כנגד זיהומים, סרטן ומחלות דלקתיות.
חבר ועדת הפרס, האנס-גוסטב יונגרן אמר לסוכנות הידיעות AP כי חברות התרופות נעזרות בתגליות כדי לפתח חיסונים טובים יותר, למרות שאף אחד מהם לא משווק עדיין. חלק מהחיסונים נגד הפטיטיס יצאו בקרוב לשוק ומחקרים רפואיים גדולים נעשים כיום בתחום. "בטווח הארוך, ניתן יהיה להעזר בתגליות כדי לשפר את הטיפול בסרטן, בדלקת שגרון, בסוכרת מסוג 1, בטרשת נפוצה ובמחלות דלקתיות כרוניות".
ביוטלר, שנולד בשנת 1957, הוא פרופסור לגנטיקה ואימונולוגיה במוסד למחקר 'סקריפס' שבלה-ג'ולה, קליפורניה. הופמן, בן 70, עמד בראש מעבדות מחקר בשטרסבורג שבצרפת, בין השנים 2009-1974 ושירת כנשיא האקדמיה הלאומית למדע של צרפת בין השנים 2008-2007.
סטינמן, בן 68, הצטרף לאוניברסיטת רוקפלר שבניו-יורק ב-1970, ועומד בראש המרכז האוניברסיטאי לאימונולוגיה ולמחלות חיסוניות.
תגליתו של הופמן התגלתה בשנת 1996, במהלך מחקר על הדרך בה זבובי פירות נלחמים בזיהומים. שנתיים מאוחר יותר, מחקרו של ביוטלר בעכברים הראה כי זבובי פירות ויונקים מפעילים את המערכת החיסונית המולדת בדרכים דומות כשהן מותקפים על-ידי חיידקים.
התגלית של סטיינמן היא "ותיקה יותר" - משנת 1973. סטיינמן גילה סוג חדש של תא - התא המסועף, שיש לו תפקיד ייחודי בהפעלת מה שנקרא תאי T. לתאים אלו יש תפקיד מפתח במערכת החיסונית הנרכשת, בזמן שנוגדנים ותאים מחסלים נלחמים בזיהומים. הם מפתחים גם זכרון שעוזר למערכת החיסונית לנייד את ההגנה שלה בפעם הבאה שהיא נמצאת תחת התקפה.