[צילום: פלאש 90]
בג"ץ רומז שלא יתערב בפטור לחרדים מלימודי ליבה |
גרוניס: זה ששופט לא מרוצה, זה לא אומר שהוא הולך ופוסל את החוק ● ביניש: לא ברור מהי הזכות החוקתית שנפגעת ● חיות: יש קושי בניסיון לומר לחרדים מה טוב להם
שופטי בית המשפט העליון רומזים, כי לא יתערבו בחוק המעניק לתלמידי ישיבות פטור מלימודי ליבה. כך עולה מהדיון שהתקיים (יום ג', 4.10.11) בעתירה המבקשת לפסול את החוק.
את העתירה הגישו השר לשעבר אמנון רובינשטיין, פרופ' אוריאל רייכמן ושבעה חרדים-לשעבר, והיא נידונה בפני הרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש. השופטים הפנו שאלות רבות לבא כוח העותרים, עו"ד רענן הר-זהב, וכמעט שלא אפשרו לו להשלים את טיעונו. מתוך שאלות אלו עולה הרושם, כי אין בכוונתם לפסול את החוק.
כך למשל אמר השופט אשר גרוניס: "זה ששופט לא מרוצה, זה לא אומר שהוא הולך ופוסל את החוק". ביניש תהתה מהו הערך החוקתי בו פוגע החוק והמצדיק את פסילתו ואמרה, כי ייתכן שתוצאת החוק אינה ראויה, "אך השאלה אם זה מספיק [כדי] שבית המשפט יתערב". השופטת אסתר חיות אמרה להר-זהב: "יש קושי שאדוני בא מקהילה אחרת ומתרבות אחרת ומנסה להסביר לקהילה הזאת [החרדים] מה טוב להם ומה הם צריכים ורוצים".
הר-זהב טען, כי האוטונומיה של ההורים לבחור את החינוך של ילדיהם אינה מוחלטת, וכי היא כפופה לחובת המדינה להעניק לילדים חינוך מינימלי. עוד אמר, כי קהילות חרדיות בעולם משלבות לימודי חול, ואילו בישראל מדובר בקיצוניות שאין לה אח ורע. לדברי הר-זהב, נקודת המוצא של העותרים היא כבוד האדם - החובה להבטיח לכל נער חרדי את ההשכלה המינימלית הדרושה לעתידו, אם יבחר שלא להמשיך בלימודי הקודש.
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, טען, כי מדובר בניסיון חריג להתערב בחקיקת הכנסת ולעשות זאת במישור המשפטי במקום במישור הציבורי. לדבריו, "העותרים שלא טוענים לפגיעה בזכות מזכויותיהם, מבקשים להגן על החרדים מפני עצמם ולבטל חוק שנחקק בכנסת". הוא העיר, כי לא היה עולה על דעתו של איש לטעון נגד החינוך הקיבוצי, שהעמיד במרכזו את תחום החקלאות.
נציגת משרד החינוך, עו"ד דינה זילבר, אמרה בתשובה לשאלות השופטים, כי קיימות 480 ישיבות קטנות ובהן 25,000 תלמידים. עוד 106,000 בנים ובנות במוסדות חרדיים כבר מחויבים ב-100% של לימודי הליבה, ולעומתם 180,000 פטורים מהם. התקצוב למוסדות אלו הוא 147 מיליון שקל. היא ציינה, כי בעבר קיבלו מוסדות אלו מהמדינה 75% מתקציבם, וכעת המדינה מעניקה רק 60% למי שאינם מלמדים את לימודי הליבה.
עו"ד עדיאל גלס, נציג עמותת מנהלי הישיבות, טען שמדובר בניסיון תקדימי של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט. לדבריו, העותרים יודעים שהם פועלים נגד השקפת העולם של החרדים, ו"התיימרות העותרים לדבר בשם ציבור גדול ולומר שהם יודעים יותר טוב מה טוב להם, משול לאנשים שרוצים להעביר זקנה בכביש בניגוד לרצונה".
את העתירה הגישו השר לשעבר אמנון רובינשטיין, פרופ' אוריאל רייכמן ושבעה חרדים-לשעבר, והיא נידונה בפני הרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש. השופטים הפנו שאלות רבות לבא כוח העותרים, עו"ד רענן הר-זהב, וכמעט שלא אפשרו לו להשלים את טיעונו. מתוך שאלות אלו עולה הרושם, כי אין בכוונתם לפסול את החוק.
כך למשל אמר השופט אשר גרוניס: "זה ששופט לא מרוצה, זה לא אומר שהוא הולך ופוסל את החוק". ביניש תהתה מהו הערך החוקתי בו פוגע החוק והמצדיק את פסילתו ואמרה, כי ייתכן שתוצאת החוק אינה ראויה, "אך השאלה אם זה מספיק [כדי] שבית המשפט יתערב". השופטת אסתר חיות אמרה להר-זהב: "יש קושי שאדוני בא מקהילה אחרת ומתרבות אחרת ומנסה להסביר לקהילה הזאת [החרדים] מה טוב להם ומה הם צריכים ורוצים".
הר-זהב טען, כי האוטונומיה של ההורים לבחור את החינוך של ילדיהם אינה מוחלטת, וכי היא כפופה לחובת המדינה להעניק לילדים חינוך מינימלי. עוד אמר, כי קהילות חרדיות בעולם משלבות לימודי חול, ואילו בישראל מדובר בקיצוניות שאין לה אח ורע. לדברי הר-זהב, נקודת המוצא של העותרים היא כבוד האדם - החובה להבטיח לכל נער חרדי את ההשכלה המינימלית הדרושה לעתידו, אם יבחר שלא להמשיך בלימודי הקודש.
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, טען, כי מדובר בניסיון חריג להתערב בחקיקת הכנסת ולעשות זאת במישור המשפטי במקום במישור הציבורי. לדבריו, "העותרים שלא טוענים לפגיעה בזכות מזכויותיהם, מבקשים להגן על החרדים מפני עצמם ולבטל חוק שנחקק בכנסת". הוא העיר, כי לא היה עולה על דעתו של איש לטעון נגד החינוך הקיבוצי, שהעמיד במרכזו את תחום החקלאות.
נציגת משרד החינוך, עו"ד דינה זילבר, אמרה בתשובה לשאלות השופטים, כי קיימות 480 ישיבות קטנות ובהן 25,000 תלמידים. עוד 106,000 בנים ובנות במוסדות חרדיים כבר מחויבים ב-100% של לימודי הליבה, ולעומתם 180,000 פטורים מהם. התקצוב למוסדות אלו הוא 147 מיליון שקל. היא ציינה, כי בעבר קיבלו מוסדות אלו מהמדינה 75% מתקציבם, וכעת המדינה מעניקה רק 60% למי שאינם מלמדים את לימודי הליבה.
עו"ד עדיאל גלס, נציג עמותת מנהלי הישיבות, טען שמדובר בניסיון תקדימי של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט. לדבריו, העותרים יודעים שהם פועלים נגד השקפת העולם של החרדים, ו"התיימרות העותרים לדבר בשם ציבור גדול ולומר שהם יודעים יותר טוב מה טוב להם, משול לאנשים שרוצים להעביר זקנה בכביש בניגוד לרצונה".
|
|
פרוטוקול: בג"ץ 3752/10, אמנון רובינשטיין ואח' נ' הכנסת ואח' | |
|
דיון בבג"ץ בעתירה בבקשה לחייב את מוסדות החינוך החרדיים בלימודי ליבה
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בג"ץ רומז שלא יתערב בפטור לחרדים מלימודי ליבה |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

