בנק ישראל: הלימות הון גבוהה בבנקים - מפתח למצבי משבר

בעת משבר כלכלי מתמשך, יש לנקוט בפעולה מהירה ונמרצת לייצוב מוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית - בכלל זה גופים לא-בנקאיים - ולהזרמת נזילות למערכת הפיננסית ולמוסדות הרלוונטיים, וכן לנקוט בתגובה מהירה ונרחבת של המדיניות המוניטרית, גם באמצעות כלים כמותיים. כל עולה (יום ד', 5.10.11) ממסקנות דוח שפרסם בנק ישראל, אודות ישראל והמשבר העולמי בשנים 2009-2007 והלקחים שעולים מהמשבר.

עוד קובע בנק ישראל כי לפני הופעת המשבר, יש להפעיל לקחים להקטנת הסיכון להיווצרותו, לזיהוי מוקדם של התפתחותו ולהקטנת הפגיעות ממנו. הדוח מדגיש את הצורך במדיניות מקרו-יציבותית לשמירת היציבות הפיננסית ולהפחתת הסיכון למשבר, מדיניות המבוססת על ראייה כוללת של המערכת הפיננסית וקשרי הגומלין בין רכיביה. כן מודגשים חשיבותה של הלימות הון גבוהה והצורך לשפר את ניהול הסיכונים בכל המוסדות הפיננסיים ואת הפיקוח עליהם. בייחוד גברה המודעות לחשיבות הפיקוח על הגופים, המכשירים והשווקים החוץ-בנקאיים.

יש לציין, כי בנק ישראל כבר החל השבוע לבוא בדרישות פרקטיות בהתאם להמלצות הנ"ל, והזהיר את הבנקים כי יעלה את יחס הלימות ההון המינימלי הנדרש מהם ל-11%, לעומת 7.5% כיום.

שרידות המשק הישראלי במשבר הקודם - מזל ועיתוי

הדוח של בנק ישראל כולל סקירה היסטורית של תגובת השווקים הפיננסיים בישראל למשבר העולמי הקודם, שעיקרו התרחש בשנים 2009-2008. בראשיתו, ביולי 2007, המשק נתפש כעמיד יחסית. המצב השתנה באורח קיצוני ברבעון האחרון של 2008 - עם החרפת המשבר העולמי ניכרה הטלטלה במלוא עוצמתה גם במערכת הפיננסית המקומית. הרבעון האחרון של 2008 והרבעון הראשון של 2009 היוו את שיאו של המשבר גם בישראל - הן מבחינת המצב בפועל, הן מבחינת החששות ואי-הוודאות. בדיעבד המערכת הפיננסית בישראל עמדה בטלטלה, המוסדות הפיננסיים, בהם הבנקים, גילו עמידות, יחסית לעוצמת המשבר, יציבותם נשמרה, ושום מוסד לא קרס. עם זאת, שררו באותה עת חששות של ממש ליציבותם של מוסדות פיננסיים ולתפקודה התקין של המערכת הפיננסית. עיקר הפגיעה היה בשוק האשראי החוץ-בנקאי, אשר שותק למעשה והפך למוקד הסיכון למערכת הפיננסית המקומית בזמן המשבר. התאוששות השווקים הפיננסיים בישראל החלה לקראת סוף הרביע הראשון של 2009, במקביל להתאוששות בשווקים העולמיים, וגברה בהמשך.

בבנק ישראל מסבירים כי למתינותה היחסית של הפגיעה במשק הישראלי ובמערכת הפיננסית המקומית תרמו עיתוי המשבר - לאחר חמש שנות צמיחה מהירה - ומספר מאפיינים של המשק ושל המערכת הפיננסית, בהם מערכת בנקאית שמרנית הנתונה לפיקוח הדוק, שוק משכנתאות שמרני והעדר כמעט מוחלט של נכסים מורכבים. אלה תרמו לכך שלא התפתחו בישראל בשנים שקדמו למשבר מינוף יתר ובועת נדל"ן.