שר הביטחון,
אהוד ברק, אשר היה מן המתנגדים לאישור דוח טרכטנברג, אמר אחר-הצהריים (יום א', 9.10.11) כי לא ניתן כנראה לבצע שינוי עמוק בישראל בהיענות אמת לצרכי המחאה, בלי לפרוץ את מסגרת התקציב ב-0.8% תוצר נוספים.
"זה שולי ויתחייב מאליו עם הגעת המיתון העולמי שבפתח גם אלינו. בתנאי המיתון העולמי המתקרב, יש הכרח להימנע מנפילה ל"מלכודת הצנע", הלא היא תגובת ההידוק האינסטינקטיבי. עלינו להגן קודם כל על הרקמה האנושית והמשקית של החברה בישראל", אמר.
לדברי ברק, תקציב הביטחון נמצא מזה עשרים שנה במגמת ירידה קבועה כנתח מהתוצר וכנתח מתקציב המדינה, וזה חלק מתהליך נכון. עוד ציין כי צה"ל ומערכת הביטחון עושים זאת למרות האיומים והאתגרים על ישראל המתגברים בשנה האחרונה.
"אמרתי כבר בעבר פעמים רבות, ואני חוזר ואומר שוב: משרד הביטחון ייתן את חלקו לדרישות הצודקות של המחאה. בניגוד לטענות, משרד הביטחון בעד שקיפות ובקרה מלאה. אולם, אנחנו מתנגדים להתערבות כלשהי בסמכויות הרמטכ"ל ובסמכויות מנכ"ל משרד הביטחון, (אם יש מקום שאין בו שקיפות זהו משרד האוצר). רק בימים האחרונים ציינו את יום השנה למלחמת יום כיפור בשנת 73' וכולנו עוד זוכרים את מה שקרה במלחמת לבנון השנייה ב-2006. הממשלה לא אמורה להיות קצרת זיכרון עד כדי כך ולשכוח למה הובילו קיצוצים דרמטיים שלא נשקלו כהלכה בתקציב הביטחון", איים.
שר הביטחון ברק אמר עוד כי התשובות למחאה אינן מלאות ואינן מספיקות. "יש להתערב עמוק יותר בדיור ציבורי ובדיור בר השגה, לפעול עמוק יותר להורדת יוקר המחיה ולטפל בדחיפות במצבם העגום של עובדי הקבלן. במערכת הביטחון מתחייב טיפול מקיף בגמלאי צה"ל ובשכר חיילי חובה", אמר.
לדבריו, המחאה החברתית והיענות הממשלה אליה הינן מבחן עליון לכולם. "זוהי הזדמנות נדירה לשינוי סדר העדיפויות, סגירת פערים ותיקון עמוק בשיח הציבורי ובפוליטיקה. דרושים לכך סדרת החלטות אמיצות עוד מעבר לדוח טרכטנברג. זו שגיאה קשה להפוך את זה לויכוח שטחי ופופוליסטי על תקציב הביטחון. תקציב הביטחון ייתן את חלקו לכל תוכנית כוללת, אך אין סיכוי לבצע זאת בלי לעמוד על ביצוע סיכומי העבר", אמר.