המאבק המתפתח סביב ירושת נכסיו של יולי עופר עשוי להסתבך עוד יותר, לאור האפשרות שאלמנתו רות תצטרף גם היא להליך שנפתח בבית המשפט למשפחה.
רות הייתה אשתו השלישית של יולי עופר והם חיו יחדיו 26 שנים, עד פטירתו של יולי לפני חודשיים. היא עשויה לטעון, כי מחצית מהנכסים שצבר בעלה בשנות נישואיהם שייכים לה, לאור הלכת השיתוף. בשנים אלו רכשה בין היתר קבוצת עופר את חברת הנדל"ן מליסרון והצטרפה לגרעין השליטה בבנק מזרחי-טפחות, אחזקות ששוויין מגיע למיליארדי שקלים.
יולי עופר הותיר אחריו שתי צוואות. בראשונה חילק בשווה בין ילדיו דורון וליאורה את אחזקותיו בקבוצת עופר השקעות (36.7%), ואילו במאוחרת יותר העניק אותן לליאורה לבדה. דורון כבר מתכוון לערער על הצוואה, ככל הנראה בנימוק שאביו לא היה כשיר לחתום עליה, שכן בין שתי הצוואות הורע מאוד מצבו הרפואי.
אם תטען רות עופר שהיא זכאית למחצית מנכסי בעלה וטענה זו תתקבל, הרי שבכל מקרה היא תקבל 18% ממניות עופר השקעות, ורק היתרה תחולק בין דורון וליאורה - בהתאם לצוואה שתיקבע כתקפה. דורון וליאורה הם ילדיה של מירית, רעייתו הראשונה של יולי.
לדברי מקורבים למשפחה, יולי הוריש לרות בעיקר נכסי מקרקעין בהם התגוררו יחדיו: בית בהרצליה,
דירה במרינה בהרצליה, פנטהאוז בן שתי קומות בסיטי טאואר ברמת-גן ועוד. מבחינתה של רות, אין למעשה הבדל איזו צוואה תוכר כמחייבת, שכן דרישתה - אם תועלה - תתבסס על החוק ולא על צוואה כזו או אחרת. במקרה כזה יידרש בית המשפט לקבוע, האם יכול היה יולי להוריש את נכסיו בצורה שתשלול את חזקת השיתוף.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
