בג"ץ דחה (יום ב', 17.10.11) כצפוי את כל העתירות שהוגשו נגד שחרור המחבלים במסגרת העסקה לשחרורו של גלעד שליט. הנשיאה דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופט חנן מלצר קבעו, כמו במקרים קודמים, כי מדובר בהחלטה המצויה בתחום אחריותה של הממשלה.

במרכז פסק הדין עומדת הקביעה, לפיה "ההכרעה בשאלות המתעוררות במקרה שלפנינו, המערבת שיקולי ביטחון, שיקולי מוסר ושיקולים ערכיים, מסורה בעיקרה לרשות המבצעת - הממשלה הנבחרת - אשר ברוב מכריע של עשרים וששה שרים אל מול שלושה, החליטה, כי הכף נוטה לצד החזרת החייל ולו גם במחיר שחרורם של המחבלים בהיקף הגדול שנדרש במהלך זה". ובהמשך: "החלטת הממשלה מצויה בליבת סמכותה, הן כמופקדת על הביטחון והן כאמונה על יחסי החוץ של המדינה, ובכגון דא נתון לה שיקול דעת רחב ואילו היקף הביקורת השיפוטית מצומצם ביותר".

לדברי ביניש, עתירות אלו שונות מקודמותיהן "בשל עוצמתו והיקפו של ההסכם שהעותרים ביקשו מאיתנו להתערב בו". לדבריה, "אין ספק, כי על-פי החלטת הממשלה ישוחרר מספר רב ביותר של מחבלים אשר ייצאו לחופשי בלי לסיים את ריצוי עונשם. מרביתם רוצחים נתעבים שידיהם מגואלות בדם מאות קרבנות, אזרחים תמימים, נשים וטף, זקנים וצעירים שנקלעו לזירת הפיגועים בשנים הקשות בהן נאבקה ישראל בטרור האכזרי".

לדעת ביניש, הטענה המרכזית של העותרים הייתה הסכנה שהמחבלים יחזרו לסורם. על כך השיבה המדינה בציינה את תמיכת הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד בעסקה. העותרים מצידם ציינו, כי קודמיהם של ראשי השב"כ והמוסד התנגדו לעסקה. על כך אומרת ביניש, באמצה את עמדת המדינה:

"יש לזכור, ראשית, כי הנסיבות הן נתון דינמי ולא תמיד הערכות שהיו תקפות אתמול תקפות גם היום. זאת ועוד, האחריות לשלומם ולביטחונם של כל אזרחי מדינת ישראל היא בידי ממשלת ישראל ובידי נושאי התפקידים לעת הזו. בידיהם הערכת המצב; בידיהם ההחלטות הגורליות ביותר לחיי המדינה ועליהם האחריות לתוצאות החלטותיהם. עליהם מוטל להתמודד עם הדילמות המשפיעות במישרין על חיי אדם. ההחלטה שקיבלו, על כל קשייה, אינה החלטה בת יום".

בהתייחס לדרישה לקבוע קריטריונים לעסקות מסוג זה אומרת ביניש, כי המקרה הנדון מוכיח עד כמה קשה לקבוע קריטריונים כאלו. "ראשית, אלה משאים ומתנים המתנהלים בתנאים של אילוץ ותוך מעורבות של גורמים זרים. שנית, וזה העיקר, כל הכרעה בעניין מסוג זה תלויית נסיבות ומחייבת שקילה של נתונים רבים העומדים זה מול זה, ואיזון ביניהם בהקשר קונקרטי ובזמן נתון".

בג"ץ דחה גם את הטענות בדבר העדר סמכות לנשיא המדינה להעניק חנינות בהיקף שכזה ובדבר אי קיום הוראות חוק נפגעי עבירה. לדברי ביניש, "על-אף האמור, שקלנו אם לא ניתן היה להיעתר לבקשה לדחות - ולו בזמן מה - את השחרור כמבוקש על-ידי העותרים. אולם, נמסר לנו על-ידי המדינה כי לוח הזמנים הינו חלק מן ההסכם. עתה, אולי יותר מבעבר, ברור כי בשעות אלה תלוי גורלו של גלעד שליט וכל שינוי בהסכם עלול לסכל את הוצאת ההסכם לפועל ואף עלול לסכן את חייו של גלעד".