פרש השופט יהודה זפט, המוביל בטיפול במכרזים

"ככל שתנאי המכרז מאפשרים זאת, על ועדת מכרזים להימנע מפסילת הצעה בשל אי עמידה בתנאי סף כאשר על-פי פרשנות סבירה ניתן להכשיר את הערבות, ובכך לפעול להרחבת מעגל המשתתפים במכרז ולהגשים את תכלית הליך המכרז". כך אומר (יום א', 23.10.11) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, בפסק דינו האחרון עם פרישתו לגמלאות.

זפט כיהן כשופט מאז 1989, ושלוש שנים מאוחר יותר קודם לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנים האחרונות התמקד במשפט מסחרי ובמיוחד בדיני מכרזים, תוך שהוא פועל לקידום מהיר של הליכים אלו כדי למנוע את ניצול בית המשפט לצורך תקיעת מקלות בגלגלי מכרזים. זפט גם לא היסס לחייב צדדים בהוצאות של עשרות אלפי שקלים, כאשר התרשם שתביעותיהם נגד מכרזים הוגשו בחוסר תום לב.

בפסק דינו האחרון, ביטל זפט את החלטת משרד ראש הממשלה לפסול את הצעתה של חברת טנסור מערכות במכרז להתקנת מערכות אל-פסק במשרד זה. הצעתה של טנסור עמדה על 3.5 מיליון שקל והייתה הזולה ביותר, אך בכתב הערבות הבנקאית שצירפה נפל פגם. נאמר בו, כי הערבות תסולק בתוך שבעה ימים מדרישת הפרעון, בעוד בכתב הערבות שנכלל במכרז נקבעה תקופה של 14 יום. טנסור טענה, כי מדובר בפליטת קולמוס, אותה ניתן לתקן על-פי פסיקת בית המשפט העליון.

זפט קיבל את העתירה באומרו, כי המכרז קבע במפורש שניתן להגיש כתב ערבות דומה לזה שנכלל בו, ובלבד שיעמוד במספר דרישות; מועד הפרעון לא היה אחת מהן. ועדת המכרזים לא הייתה צריכה לפסול את הצעתה של טנסור, הוא אומר, ברגע בו התברר שנוסח כתב הערבות שהגישה אינו פוגע בתכלית הערבות ואינו מעניק לה יתרון על פני המתמודדות האחרות.

זפט מוסיף התייחסות עקרונית: "הלכה דורשת היצמדות פורמליסטית לתנאי המכרז בנושא הערבות, ומחייבת במקרים לא מעטים פסילת הצעות טובות תוך הקרבת התועלת הכלכלית המיידית לטובת שמירה על טוהר המידות והגנה על עיקרון השוויון. ברם, מקום בו בתנאי המכרז לא נקבע נוסח ערבות מחייב , אין מקום לחרוג בבדיקת הערבות מכללי הפרשנות הכלליים של דיני המכרזים". וכאן הוא קובע, כי יש להכשיר ערבות אם ניתן לעשות זאת באמצעות פרשנות סבירה של תנאי המכרז. זפט הורה למשרד ראש הממשלה לשוב ולדון בכל ההצעות, ובכל זה - בהצעתה של טנסור.