בית המשפט למשפחה הוא שידון בתביעתו של אדם נגד אחיו, שרצח את אמם וניסה לרצוח גם אותו. כך קבעה (12.10.11) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
אסתר דודקביץ.
יובב אלגואטי רצח באוקטובר 2009 את אמו וניסה לרצוח את אחיו יניר, אך הצליח רק לפוצעו. בית המשפט קבע שיובב אינו אחראי למעשיו והורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי. לאחר החלטה זו, ביקש יניר מבית המשפט למשפחה לקבוע שהוא הזכאי היחיד לעזבון אמו, אך יובב התנגד, בטענה שלא הורשע ברציחתה. תביעה זו תלויה ועומדת.
יניר הגיש לבית המשפט המחוזי תביעת נזיקין נגד אחיו, אך הלה טען שהסמכות לדון בה מסורה אף היא לבית המשפט למשפחה. דודקביץ קיבלה טענה זו לאחר שקבעה, כי הרצח והתקיפה בוצעו על-רקע היחסים בתוך המשפחה ולא בשל מחלת הנפש ממנה סובל יובב. היא מוסיפה:
"עיון בכתב התביעה מעלה כי גם התובעים אינם רואים בסכסוך אך מחלוקת אזרחית גרידא, אלא סכסוך בעל אופי משפחתי מובהק... כך עולה גם מכתב ההגנה... המנוחה הפכה למוקד מחשבות שווא של הנתבע, כאשר על-פי תפישתו הפסיכוטית הפכה לגורם נשלט על-ידי האנרגיות השליליות של אחיו וזרועו המבצעית. גם כאן רואים אנו כי הרצח בוצע בשל סכסוך משפחתי הגם שעל-רקע מחלת נפש בה לקה הנתבע, ועל כך אין עורר.
"ודוק: מדובר בנזקים שנגרמו לתובעים, לפי הנטען, בעקבות רצח על-רקע היחסים במשפחה. כלי הרצח לא הופנו נגד אדם זר, אלא כלפי האם האומללה והאח, בני המשפחה הקרובים ביותר של הנתבע, כשכל חטאם היה שניסו לעזור לנתבע, וגם זאת על-רקע היותם בני משפחתו הקרובים ביותר". לפיכך פסקה דודקביץ, כי "מדובר בסכסוך בעל אופי משפחתי, שלשם בירורו נדרשת מומחיות של בית המשפט לענייני משפחה".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
